רד"ק לדברי הימים א' פרק יב

[יב, ב]
נושקי קשת -
מזויינים בקשת ובחיצים.

מימינים ומשמאילים -
שהיו שולטים בשתי ידיהם בין לירות אבנים בין לירות חיצים.

מאחי שאול מבנימין -
כלומר מקרובי שאול באו אליו לעזרו, אף על פי שהיה שאול חי.

[יב, טז]
ממלא -
תואר כמו מלא.

ויבריחו את כל העמקים -
הבריחו יושבי העמקים בעברם צבא גדול וחשבו כי אויבים היו וברחו.

[יב, יח]
ואם לרמותני לצרי -
בעבור צרי, ולפי שהיו שם מבני בנימין היה דוד ירא.
ותי"ו לרמותני בפת"ח מקום צר"י.

[יב, יט]
ורוח לבשה את עמשי -
רוח רצון.

[יב, כג]
כמחנה אלהים -
ר"ל גדול, כי כשרוצה להגדיל הדבר מיחסו אל השם כמו כהררי אל, עיר גדולה לאלהים, שלהבתיה, מאפליה, ואף על פי כי שלהבתיה מלה אחת וכן מאפליה עניינם שתי מלות.

[יב, כח]
הנגיד לאהרן -
לזרע אהרן כלומר הוא הכהן הגדול ובא אל דוד עם שלשת אלפים ושבע מאות ובניהו בנו היה ראש שלשים הגבורים, כמו שאמר למעלה.

[יב, כט]
וצדוק נער -
באותו הזמן היה עדיין נער והיה גבור חיל ובא אל דוד עם עשרים ושנים שרים עם בית אביו.

[יב, ל]
ועד הנה מרביתם -
כלומר אלה שלשת אלפים מבני בנימין שבאו אל דוד חברונה אחרי מות אבנר ואיש בשת שבאו כל ישראל אל דוד חברונה, אז באו אלה שלשת אלפים כי עד אותו הזמן היה מרביתם עם בית שאול ושומרים לו המלכות לא כאותם שבאו אל דוד בחיי שאול לצקלג.

[יב, לג]
ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל -
רבותינו פירשו:

שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, וזהו שאמר לדעת מה יעשה ישראל וזהו: יודעי בינה לעתים, כלומר לזמני העולם שהיו יודעים לחשב בתקופות המזלות, וזכר ענין זה בזה המקום, כי צריך המלך אליהם להתיעץ עמהם כי על פי המלך היה נעשה העבור והקביעות כדבר חזקיה המלך.

ורבי יונה פירש:
ענין משפטים ודינים וכן יודעי העתים כמו שאמר לפני כל יודעי דת ודין, וכן עת ומשפט ידע לב חכם, והיה צריך המלך להתיעץ עמהם על ענין הדינין, אבל לדעת מה יעשה ישראל אין טעמו דבק לזה הפירוש, כי היה לו לומר לדעת מה יעשה המלך.

אבל לפירוש רבותינו יבא בטוב לדעת מה יעשה ישראל, היאך ישמרו המועדים ובאיזה זמן יעשו אותם.

[יב, לד]
מזבלון וגו' ולעדור בלא לב ולב -
פירוש ולעדור ולערוך, וכן עודרי מערכה וכן לאורות פירוש מערכות ולזה יקרא מערכת הצאן עדר, ופירוש הפסוק כי אלו היו לערוך מלחמה כנגד אויבי דוד בלא לב ולב, כלומר שלא היה להם שתי לבבות כי אם לב אחד שלם אל דוד,

ובבראשית רבה:
בלא לב ולב - בין במתכוין בין בלא מתכוין היו מנצחים.

[יב, לט]
וגם כל שרית ישראל -
כמו שארית.
וכן: יתן את שלתך. כמו שאלתך.

הפרק הבא    הפרק הקודם