מצודות דוד, דברי הימים א פרק כה



פסוק א
ויבדל. הבדילם משאר הלוים אל עבודה הנמסר להם בהלל בכלי שיר
הנבאים.
אשר היו מתנבאים ברוח הקודש
בכנורות.
הבדילם לנגן בכנורות וגו'
אנשי מלאכה לעבודתם.
בקיאים וחכמים בעבודת הנגון:

פסוק ב
לבני אסף זכור. לבני אסף היה המספר זכור ויוסף וגו'
על יד אסף.
ר"ל הם השכילו בחכמת הנגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם
הנבא.
על אסף יאמר שהיה מתנבא ברה"ק ע"י המלך כי הוא הכינו להיישירו אל הנבואה :

פסוק ג
לידותון. זו היא המספר לידותון
ששה.
אינם אלא חמשה וארז"ל שאשת ידותון היתה מעוברת וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי
על ידי וגו'.
ר"ל ע"י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום
הנבא.
על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה':

פסוק ד
ולהימן. זהו המספר להימן
ורוממתי עזר.
הוא שם אחד ועם שהמה שתי תיבות:

פסוק ה
חזה המלך וגו'. הוא היה מתנבא למלך בדבר אלהים שירים קרן ממשלתו:

פסוק ו
על ידי אביהם בשיר. ע"י אביהם השכילו לדבר בשיר בבית ה' במצלתים וגו'
לעבודת וגו'.
בעת עבודת הקרבנות
על ידי המלך.
ר"ל בהלולים שתיקן המלך ואסף וגו' כי גם המה תקנו מזמורים כמ"ש בספר תהלים:

פסוק ז
ויהי מספרם. של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר
כל המבין.
בדבר השיר
מאתים וגו'.
ולא חשב כ"א המבינים ביותר בדבר הנגון אבל מספר כולם היו ארבעת אלפים כמ"ש למעלה:

פסוק ח
גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לנגן בכלים
משמרת לעומת.
כמו משמרת לעומת משמרת וקצר בדבר המובן
מבין.
היותר נבון בדבר השיר עם מי שצריך להתלמד עוד ולא הועיל לו רוב בינתו להקדימו ראשון:

פסוק ט
לאסף ליוסף. מבני אסף עלה הגורל הראשון ליוסף
גדליהו השני.
הוא היה בן ידותון וכן כולם לא היו בסדר התולדות כ"א כאשר עלה הגורל
הוא ואחיו ובניו.
מוסב גם על יוסף הראשון כי בכל אחד היו י"ב ולכ"ד משמרות עולה רפ"ח במספר האמור למעלה והם היו המבינים ביותר בדבר השיר:


הפרק הבא    הפרק הקודם