מצודות דוד, דברי הימים א פרק ז



פסוק א
ולבני יששכר. ר"ל זהו היחוס של בני יששכר:

פסוק ב
ראשים. הם היו ראשים לבית אבותם
לתולע.
לבני תולע נולדו גבורי חיל לכל תולדותם ועלו מספרם בימי דוד וגו' :

פסוק ג
חמשה וגו'. כל החמשה היו ראשים האב וארבעת בניו:

פסוק ד
ועליהם. ועמהם מתולדותם ומבית אבותם אנשי גדודים הראוים לצאת בצבא מלחמה היו ל"ו אלף כי הרבו נשים ועי"ז הרבו בנים:

פסוק ה
לכל משפחות. את כל המשפחות
התיחשם לכל.
לכולם היו ספרי יחוסם :

פסוק ו
בנימין. זהו היחוס מבני בנימין:

פסוק ז
והתיחשם עשרים וגו'. למספר הזה היה ספרי יחוסם :

פסוק ט
והתיחשם וגו'. ר"ל ראשי האבות היו להם ספרי יחוסם לתולדותם ועמהם גבורי חיל במספר עשרים אלף ומאתים:

פסוק יא
לראשי האבות. ר"ל המה היו לראשי האבות מגבורי חילים שבעה עשר וגו':

פסוק יב
בני עיר. היו בני עיר והוא עירי בן בלע הנזכר למעלה
בני אחר.
אחר הוא שם איש והוא אחד מהנזכרים ושתי שמות היו לו:

פסוק יג
בני בלהה. היא אשת יעקב:

פסוק יד
אשריאל. לא היה בנו ממש כי היה בן גלעד בן מכיר בן מנשה כמ"ש בתורה אבל בני בנים יקראו בנים
אשר ילדה.
אשה הראויה מבנות ישראל
הארמיה.
מבנות ארם :

פסוק טו
לחפים ולשפים. רצה לומר אחות לחפים ולשפים
ושם אחותו.
של כ"א מן האחים
ושם השני.
הוא חוזר על אשריאל האמור במקרא שלפניו ור"ל שהיה שני לו לסדר הדורות כי צלפחד היה בן חפר אחיו וזכר רק את החשובים שבהם:

פסוק טז
ובניו. חוזר על פרש:

פסוק יז
אלה בני גלעד. מוסב על אשריאל וצלפחד לומר שלא היו בני מנשה ממש כי אם מזרעו ומגלעד באו ואשריאל היה בנו וצלפחד בן בנו:

פסוק יח
ואחותו. אחות גלעד שהיתה מולכת ומושלת בקצת הארץ אשר לגלעד:

פסוק כ
וברד בנו וגו'. מוסב על אפרים שכולם היו בניו ולא בניו ממש כ"א בני בנים לבד משותלח היה בנו ממש:

פסוק כא
הנולדים בארץ. כאומר לפי שהמה היו מילידי הארץ ההיא וידעו מוצא הארץ ומבואה לא כן בני אפרים כי נולדו בארץ אחרת ולזה התגברו עליהם בני גת ותפשום והרגום על אשר ירדו לקחת את המקנה של אנשי גת :

פסוק כב
ויתאבל אפרים. הדבר נעשה בעוד אפרים חי
אחיו.
אוהביו ומיודעיו ור"ל עם שאחיו נחמו אותו לא קבל מהם תנחומין והתאבל ימים רבים:

פסוק כג
כי ברעה. ר"ל כי נולד בעת רעה היתה בביתו עודו מתאבל:

פסוק כד
ובתו שארה. ר"ל ושם בתו שארה
אזן שארה.
אולי היתה עיר אחרת ושמה אזן ולזה נקראה אזן שארה על שמה:

פסוק כה
ורפח בנו. חוזר על בריעה לומר שרפח היה בנו
ורשף ותלח בנו.
כ"א היה בנו של רפח
ותחן בנו.
הוא חוזר על תלח הסמוך:

פסוק כז
יהושע בנו. הוא יהושע בן נון הידוע:

פסוק כח
ואחוזתם ומושבותם. ענינם אחד והוא כפל בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב)
ולמזרח נערן ולמערב.
ולמזרח בית אל נערן ולמערב גזר וגו':

פסוק כט
ועל ידי. גם ישבו סמוך למקומות נחלת מנשה שהם בית שאן וגו' שהיו מנחלת מנשה כמ"ש ביהושע
באלה וגו'.
בני אפרים ישבו בבית אל וגו' ובני מנשה בבית שאן וגו':

פסוק לד
אחי. כן שמו:

פסוק לה
ובן הלם. כמו ובני הלם
אחיו.
הלם זה היה אחיו של כ"א מן הנזכרים במקרא שלמעלה:

פסוק לח
ובני יתר. הוא יתרן:

פסוק לט
ובני עלא. אולי הוא מהנזכרים והיה נקרא בשתי השמות:

פסוק מ
ברורים. נבחרים מכל בני השבט
ראשי הנשיאים.
הם היו לראשים על נשיאי השבט
והתיחשם.
הידועים ביחוסם מבני אשר היוצאים בצבא מלחמה היה מספרם כ"ו אלף אנשים חשובים:

הפרק הבא    הפרק הקודם