רד"ק לדברי הימים ב פרק ב

[ב, א]
ויספר שלמה -
בכל אלה גרים היו הסבלים והחוצבים והמנצחים, כמו שאמר בסמוך ויספר שלמה כל האנשים הגירים וגו'.

שלשת אלפים ושש מאות -
ובמלכים: שלשת אלפים ושלש מאות.

פירוש רש"י ז"ל:
כי השלש מאות היו נציבים על כלם, כי השלשת אלפים ושלש מאות היו ממונים על מאה וחמשים אלף שהיו בין סבלים וחוצבים אלף ומאה, כמו שאומר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושלש מאות והשלש מאות מן השש מאות היו על כלם.

[ב, ג]
לעולם זאת על ישראל -
פירוש המצוה הזאת - מצות הקרבנות, לעולם על ישראל ואיננה על זמן, לפיכך צריך אני לבנות בית טוב וחזק.

ורבותינו ז"ל דרשו:
אלו תלמדי חכמים שעוסקים בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה בית המקדש בימיהם.

[ב, ו]
ובארגון -
כמו בארגמן.

ותרגום:
ארגמן – ארגונא,
והוא צבע אדום.

וכרמיל -
הוא צבע אדום ג"כ, אלא שארגמן הוא צבע אדום שקורין לאקא, וכרמיל הוא תולעת השני והוא צבע הכרמי.

[ב, ז]
ואלמוגים -
כמו אלגמים והוא העץ האדום הנקרא בערבי אלבהם, ובלע"ז ברזיל"י.

ויש מפרשים:
קורייל"י.

[ב, ח]
גדול והפלא -
פירוש גדול היה והפלא בגדולתו.

[ב, ט]
מכות לעבדיך -
כמו מכולת לביתו הכתוב במלכים,

וכתבו ר' יונה:
מן כתית, ר"ל חטים טחונים.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
מן נכות,

ותרגום:
וינשכו ונכיתו,
נשיכה לעבדיך כאלו אמר מאכל וזה היה מאכל כורתי עצים. ומה שזכר במלכים הוא מאכל לבית חירם שכר לעבדיך.

[ב, יג]
בן אשה -
אלמנה.

מבנות דן -
ובמלכים בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי אביו היה ממטה נפתלי וקראו צרי, לפי שגר בצור כמו עובד אדום הגתי, כי לוי היה ולפי שגר בגת קראו גתי, וכן זה קראו צרי לפי שגר בצור ואמו היתה ממטה , כמו שאומר מבנות דן.

יודע לעשות בזהב -
הוא אומר על אביו גם כן, וכן במלכים: ואביו איש צרי חרש נחשת, יתכן חרש נחשת עליו או על אביו.

ורז"ל פירשו:
על אביו וסמכו מזה, כי חייב כל אדם להתעסק באומנות אביו כי לפיכך הזכיר הכתוב אביו, כי גם אביו היה אומן ובנו לומד אומנותו.

[ב, טו]
רפסודות -
כמו דוברות והם הקורות שקושרים אותם בראשיהם ומוליכים אותם בנהרות ובים ולכן נקראו דוברות לשון הנהגה.

ותרגום:
וינהג ודבר ונקראו ג"כ רפסודות

ובלשון המשנה:

אסדא היה יושב בספינה או באסדא.

ובגמרא הוא:
אסדא הוא אכסרא הוא רפסדות.

[ב, טז]
הספר -
שם על משקל איל שרד.

אשר ספרם דוד -
כמו שאמר למעלה ויאמר דוד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חוצבים והוא ג"כ ספרם אחר כן כי נוספו עליהם מעת שמלך שלמה.
ואפשר שהגרים האלה הם העם הנותר מהאמורי ומן החתי והפריזי והיבוסי, כמו שאמר בסמוך כי אותם העלה שלמה למס עד היום לעשות לו מלאכתו והערים אשר בנה וקראם גרים, לפי שלא היו עובדי ע"ג כי לא היו מניחין לעבוד ע"ג בימי דוד ובימי שלמה שהיתה יד ישראל תקיפה ובתנאי זה הניחום לשבת בארץ ועשה מהם דוד ושלמה חוצבים וסבלים ועושי מלאכתו.

הפרק הבא    הפרק הקודם