[קט, א]
למנצח, אלהי תהלתי -
טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -

[קט, ב]
כי, ופי מרמה -
ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי והפה פעול למלת פתחו, כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.

[קט, ג]
ודברי -
חסר בי"ת ובדברי כמו כי ששת ימים, או דרך משל כי הדברים סבבוהו.

וילחמוני -
וילחמו עמי חנם, כמו לא יגורך רע לא יגור עמך רע.

[קט, ד]
תחת -
יו"ד אהבתי סימן הפועל.

ואני תפלה -
איש תפלה.
והטעם: שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק.

[קט, ה]
וישימו -
יו"ד אהבתי פעול, שהיה ראוי שיאהבוני.

[קט, ו]
הפקד, רשע -
אחר שתגבר ימינו עליו, ושטן כנגד ישטנוני והוא אדם כדרך ויקם ה' שטן לשלמה, גם ויעמד והוא אחד מיועצי.

[קט, ז]
בהשפטו -
עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס.

ותפלתו –
שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.

[קט, ח]
יהיו -
אמר יהושע:

כי פקודתו הוא אשתו.

ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם.
והטעם: שתהיה מיתתו בידי אדם.

ויש אומרים:
כי פקודתו הוא נפשו, שהוא כמו פקדון:

[קט, ט]
יהיו, יתומים -
קטנים.

אלמנה -
בימי נעוריה, כי ימיו יהיו מעטים.

[קט, י]
ונוע -
כדרך: והמה יניעון לאכול.

ושאלו -
פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל.

ודרשו -
כמו ושאלו שיבקשו לחם.

וטעם מחרבותיהם –
שבחרבות ידורו.

[קט, יא]
ינקש -
הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.

[קט, יב]
אל -
כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד.

[קט, יג]
יהי -
בנו כמו ולא אחריתו.

ימח -
שם האב והבן על כן שמם.

[קט, יד]
יזכר -
כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.

[קט, טו]
יהיו -
העון והחטאת נזכרים לפני השם, ושימח מארץ זכרם.

[קט, טז]
יען -
בהיות לאל ידו, וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.

[קט, יז]
ויאהב -
הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.

[קט, יח]
וילבש -
התנבא כי הקללה תבואתהו,

כמדו -
מלבושו.

והטעם מדו - והזכיר בתוכו.

[קט, יט]
תהי, ולמזח -
כמו חגורה ומזיח אפיקים רפה.

[קט, כ]
זאת פעולת -
כמו תגמול פעולת שכיר.

שוטני –
כנגד ישטנוני.

והדוברים רע –
כנגד ודברי שנאה.

[קט, כא]
ואתה -
אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו, כי אין לו כח לעמוד מפניהם.

[קט, כב]
כי, חלל בקרבי -
פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ"ד פתוחה.

ויש אומרים:
מגזרת חלול לוחין.

[קט, כג]
כצל -
הטעם קלות ימיו.

ננערתי כארבה -
שאין לו קץ.

[קט, כד]
ברכי -
אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם, שלא יראה בבשרו לחלוח.

[קט, כה]
ואני -
כאשר יראוני אויבי ואני רזה, הייתי חרפה להם.

[קט, כו]
עזרני -
טעם כחסדך –
עמי פעמים רבות.

[קט, כז]
וידעו -
כי כבר הזכיר עני ואביון ואתה ה' עשיתה זאת הישועה, ולא אני.

[קט, כח]
יקללו -
לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.

[קט, כט]
ילבשו -
כל שוטני מהיום.
והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.

[קט, ל]
אודה -
שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.

[קט, לא]
כי -
השם יעמוד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.