לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה -
אמר רב הונא בש"ר אחא:
אם חסד אשירה ואם משפט אשירה (כתוב באיבו ברמז תתצ"ג).

אמר ר' ברכיה בש"ר לוי:
ואתה מרום לעולם ה' -
לעולם ידך מן עיליתא,
על הטוב: ברוך הטוב והמטיב,
על הרעה: ברוך דיין האמת.

אשכילה בדרך תמים -
ר' יהודה ור' נחמיה,
ר' יהודה אומר:
אמר הקב"ה: משה מנה לי כהן גדול.
אמר לו: מאיזה שבט?
משבט ראובן?
אמר לו: לאו, לא אשית לנגד עיני דבר בליעל, וילך ראובן וישכב וגו'.
אמר לו משבט שמעון?
אמר לו: לאו, עשה סטים שנאתי, על מה שעשה בשטים, לכך לא ידבק בי.
אמר לו: ונמנה משבט דן?
לאו, לבב עקש יסור ממני, שהיו עובדי אלילים, לא היה לבו של זה עקש, שהניח לחי העולמים והיה עובד אלילים ועברה עם ישראל בים, שנאמר: ועבר בים צרה, זה צלמו של מיכה.
הוא שמשה אמר להם: פן יש בכם איש או אשה.
אמר לו: ונמנה משבט יהודה?
אמר לו: לאו, גבה עינים הוא, וכתיב: ויראה יהודה,
אמר לו: ממי נמנה?
אמר לו הקב"ה: משבטך, עיני בנאמני ארץ, שנאמר: בכל ביתי נאמן הוא.

ר' נחמיה אומר, ואית דאמרין לה ר' אחא אומר משום ר' שמעון בן לקיש:
אמר הקב"ה: מי ששרתני בעוה"ז הוא ישרתני לעוה"ב.

לא ישב בקרב ביתי -
אמר ר' יהושע בן לוי:
צריך אדם להיות עלוב בביתו, ואם בביתו, אין צריך לומר בביתו של הקב"ה.

מלשני בסתר רעהו אותו אצמית -
אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא:
כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו, שנאמר: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית.
וכתיב התם: לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין.
ותנן:
אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט, אלא פריעה ופרימה.

אמר ר' שמעון בן לקיש:
מאי דכתיב: זאת תהיה תורת המצורע?
זאת היא תורתו של מוציא שם רע.

אמר ר' חסדא אמר מר עוקבא:
כל המספר לשון הרע ראוי לסקלו באבן.
כתיב הכא: אותו אצמית.
וכתיב התם: צמתו בבור חיי וידו אבן בי.

אמר חסדא אמר מר עוקבא:
כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, אל תקרי: אותו לא אוכל, אלא אתו, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.

דובר שקרים לא יכןן לנגד עיני -
זה רוחו של נבות היזרעאלי (כתוב במלכים רמז רכ"ג ובאיוב רמז תתק"ו).

לבקרים אצמית כל רשעי ארץ -
אמר ר' יוחנן:
לשני בקרים הביאו ישראל נדבת המשכן, שנאמר: והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר, בזכות כך: אצמית כל רשעי ארץ.