למנצח על מחלת משכיל לדוד -
זה שאמר הכתוב: מצא אשה מצא טוב - אין סוף לאשה טובה ואין סוף לאשה רעה, שנאמר: ומוצא אני מר ממות את האשה.

טובה היתה אביגיל לדוד מכל קרבנות שבעולם, אילו עשה מה שחשב לנבל לא היה מתכפר בכל קרבנות שבעולם והיא באתה ומלטתו, לכך נאמר: למנצח על מחלת שמחלה לו כקרבנות, הוי: מצא אשה מצא טוב.
וכן הוא אומר: והאשה טובת מראה מאד.
ודוד היה יפה עינים וטוב רואי.
אמר הקב"ה: תבא טובה ותהיה לטוב וילך הרע ברעתו, ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל.

מי גרם לו?
אמר ר' נתן:
שהיתה ידו קצרה במצות.
וכן הוא אומר: אל נא ישים אדוני את לבו אל איש הבליעל הזה.

מהו בליעל?
עין רעה:


כלו סג יחדיו נאלחו -
(ברמז תס"ג).

להלן אומר: הכל סר, הסר מן הדרך יכול לחזור בתשובה.
כאן כלו סג נעשו סיגים.

יחדו נאלחו -
ר' יונתן אמר:
נאלחים מבחוץ ונאלחים מבפנים.

נאלחו -
נעשו אחים לאלהים אחרים.
אמר הקב"ה למלאכי השרת: צאו וראו מה עשו בני אדם בארץ!
א"ל: אין עושה טוב.

אוכלי עמי אכלו לחם -
זה ישראל, שהיו מברכין להקב"ה על הלחם ועל מה שהם אוכלים, שנאמר: קדש ישראל לה'.

אלהים לא קראו -
אמר רבי לוי:
אלו עבודת אלילים שהם אומרים שהטובה שהיא נאה אין הקב"ה קורא אותה.

שם פחדו פחד -
(כי אלהים בדור צדיק).

[לא היה פחד] -
אמר רב נחמן בר יצחק:
לעתיד לבא מתפחדין הצדיקים כשרואין את אחיתופל בגיהינום, אומרים: עשית לאותו צדיק כך לנו על אחת כמה וכמה, והקב"ה מראה את מעשיו ואחר כך הם שמחים עליו, לכך נאמר: (שם פחדו) [לא היה] פחד.

אמר רבי יודן בשם רבי משום בר קפרא:
לעתיד לבא אומר הקב"ה למלכיות, אני אמרתי ששיהיו ישראל מעלין אנונא למלכות, כשם שהגוים מעלין, אני אמרתי פחד אנונא ולא אמרתי פחד של גזרה.
להלן כתיב: עצת עני תבישו וגו'.
אמר הקב"ה לעובדי אלילים: בניתם בתי עבודת אלילים שלכם וכיון שאמרתי לכם לבנות ירושלים אתם אומרים לי: עניה סוערה לא נוחמה הוי, עצת עני תבישו.
וכן הוא אומר: הבישות כי אלהים מאסם.

מי יתן מציון ישועות ישראל -
אמר הקב"ה לישראל: כשלקו הבנים לקו האבות עמהן, שנאמר: והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם, ואף כשתתנחמו יתנחמו האבות עמכם, הדא הוא דכתיב: מי יתן מציון ישועות ישראל וגו' יגל יעקב ישמח ישראל: