ילקוט שמעוני, תהלים פרק קכו


המשך סימן תתפ
שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וגו' -
אמר ר' יוחנן:
כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה: בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים.
מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?
יומא חד הוה קא אזיל באורחא חזא ההוא גברא דהוה קא נטע חרובא.
אמר ליה: מיכדי חרובא עד כמה טעין?
עד שבעין שנין, פשיטא לך דחיית שבעין שנין?
אמר ליה: ואנא עלמא חריבא אשכחית, כי היכי דשתלו לי אבהתי אנא נמי אישתיל לבני, אדיתיב וקא כריך ריפתא אתיא ליה שינתא ניים, אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ניים שבעין שנין, כי אתער חזא ההוא גברא דהוה נקיט מההוא חרובא.
אמר ליה: אנת הוא דשתילתא.
אמר ליה: ודאי שבעין שנין נימנא כי חלמא, אזל לביתיה.
אמר לה: אנא הוא, לא הימנו ליה, אזל לבי מדרשא שמעינהו לרבנן דקאמרי: נהירא לן שמעתתא כי הנך שני דחוני המעגל דכי הוה עייל לבי מדרשא כל קושיא דהוה להו לרבנן הוה מפרק להו.
אמר לון: אנא הוא, ולא הימנוהו ולא נהגו ביה יקרא כדבעי ליה, בעא רחמי ונח נפשיה.
והיינו דאמרי אינשי: או חברי כחברי דאיוב או מיתותא.

חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמוך לחורבנא דבי מקדשא נפק לטורא לגבי פועלוי, עד דיתיב תמן נחית מיטרא עלל למערתא גם ודמך ליה, ועביד שקיעא שנתיה שבעין שנין עד דחרב מקדשא ואיתבני, לסוף איתער משנתייה חזא עלמא מחלף, חזא זווי דהוה עבידא זיתים עבדא כרמים, זווי דהוה עבידא כרומים הוה עבידא זרעין, עלל למדינתא אמר לון: מה קלא בעלמא?
אמרין ליה: ומאן את?
אמר לון: חוני המעגל אנא.
אמרין ליה: שמעין אנן כד הוה חוני המעגל עלל לעיריה הוה מנהרא, עלל ונהרת, קרא על גרמיה: בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים.

סימן תתפא
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה -
אמר ר' יוחנן אמר רשב"י:
אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז, שנאמר: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה.
אימתי?
בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה.

אמרו עליו על ר' שמעון בן לקיש:
שכל ימיו לא מלא שחוק פיו, בתר דשמעיה מר' יוחנן.

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה בדח טובא, אמר ליה: בכל עצב יהיה מותר כתיב.
א"ל: תפילין מנחנא.

מר בריה דרבא עבד הילולא לבריה חזא להו לרבנן דקא בדחי טובא, אייתי כסא דמן קדחא בת ראבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואיעציבו.

רב אשי עבד הילולא לבריה חזא לרבנן דקא בדחי טובא אייתי כסא דגוגיתא חוורתא ותבר קמייהו ואיעציבו. יש אז להבא, שנאמר: אז ימלא שחוק פינו (כתוב ביהושע רמז כ'):

שובה ה' את שביתנו -
אמר ר' יצחק:
גדול יום הגשמים כקבוץ גליות, שנאמר: שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, ואין אפיקים אלא מטר, שנאמר: ויראו אפיקי מים.

הזורעים בדמעה ברנה יקצורו -
אמר ר' יהודה:
שור כשהוא מהלך בוכה ובחזרתו אוכל חזיז מן התלם (כתוב בתרי עשר ברמז תקל"ד).

דבר אחר:
הזורעים בדמעה -
זה יעקב, שזרע את הברכות בדמעה.

ברנה יקצורו -
ויתן לך האלהים.

הלוך ילך ובכה -
וישא את קולו ויבך.


נושא משך הזרע -
שמשך השבטים מחרן.

בא יבא ברנה נושא אלמותיו -
אתא טעין עולימי ועולימות.

הפרק הבא    הפרק הקודם