[קמה, א]
תהלה לדוד ארוממך -
בדבור ובאמונת הלב.

והזכיר המלך –
כי הוא המלך באמת וזהו יסוד כל התהלה הזאת.

ואברכה שמך -
להוסיף על רוממותיך.
והנה הטעם שאדבר שאתה מרומם.

[קמה, ב]
בכל יום -
יום אחר יום אברכה שמך עד שאהיה מהמהללים תמיד, שמעלתם גדולה מהמברכים.

[קמה, ג]
גדול -
בעבור שהזכיר ואהללה שמך הזכיר, כי השם גדול מהמהללו, על כן: ומהולל מאד יותר ממהללו ובעבור שאמר שהוא גדול הזכיר כי לגדולתו אין חקר כי כל מלך בלתו, יש לגדולתו ראשית ואחרית ולגדולתו אינו כן.

[קמה, ד]
דור -
עתה פירש טעם ומהולל מאד כי הדור שהלך יספר לדור הבא מעשיך הנוראים יגידו שני הדורות.

וטעם וגבורתך - כי מתהלות המלך היותו גבור.

[קמה, ה]
הדר -
הדורות יגידו גבורותיך הנראות ואני אשיחנו עם לבבי.

הדר כבוד הודך -
עקרי כבוד גבורותיך הנראות, גם דברי נפלאותיך שלא יבינום הדורות.

[קמה, ו]
ועזוז -
ואלה הדורות יספרו הנוראות שעשית לעיניהם, כמו אותות מצרים ושאר נפלאות נוראות, רק אני גדולתך שהיא גדולת כבודך, אספר להם אולי יבינו.

והנה טעם נוראותיך - כי כן ראוי להיות המלך נורא.

[קמה, ז]
זכר -
והמלך אם היה טוב כל אדם יביעו טובו ובא רב טובך.
והטעם טובך הרב כמו בגדול זרועך שהוא בזרועך הגדול.

וצדקתך ירננו -
גם ראוי הוא שיהיה המלך עושה צדק.

ומלת ירננו –
בפרהסיא וזה אומרים -

[קמה, ח]
חנון -
להושיע המשוע אליו.

ורחום –
לשמור עבדו שלא יכשל.

[קמה, ט]
טוב -
וכל מלך לא יתכן להיותו טוב רק לאנשים מעט והשם לבדו טוב לכל גם המלך לא יתכן לרחם רק על עבדיו הנאהבים, והשם לבדו רחמיו על כל מעשיו.

[קמה, י]
יודוך -
הנה כל מעשיך יודוך, כי כן אתה וחסידיך יוסיפו להודות לך.

[קמה, יא]
כבוד -
ומה היא ברכת חסידיך?
שילמדו כבוד מלכותך, לאשר לא ידעוך.

[קמה, יב]
להודיע לבני האדם -
שהם קטנים.

וי"ו גבורותיו - שב אל כבוד מלכותך יאמרו ואין טענה איך סמך כבוד הדר מלכותו לכבוד מלכותך, כי הנה כמוהו: עד מלך מלכות פרס ותקנו קדמונינו בתפלה: וימליך מלכותיה.
גם כן הכתוב: ומלכותו בכל משלה.

[קמה, יג]
מלכותך -
כל מלכות תפסק ומלכות השם עומדת לנצח.

[קמה, יד]
סומך -
וכל מלך זה ישפיל וזה ירים, זה יסמוך וזה יפול, כי לא יוכל לסמוך ולהרים הכל והשם לבדו הוא סומך הכל.

[קמה, טו]
עיני -
עם מדינות המלך מפרנסים המלך והשם לבדו מפרנס הכל, לתת לכל אחד מהם מאכלו בעתו.

[קמה, טז]
פותח -
ואתה הכתוב בפסוק העליון ישרת גם פה, וככה הוא ואתה פותח את ידך, וככה: כי אלהי אבי בעזרי.

וטעם רצון –
מה שיספיק להם.

[קמה, יז]
צדיק -
אם טען טוען למה יאכיל אחד חטה ואחד שעורים?

והנה התשובה: כי הוא יודע הטוב להם כי הוא בראם וידע תולדתם, כמו הרופא המצוה שיאכל כל אדם מה שהוא טוב לו.
ועוד: כי השם כל מה שיתן בדרך חסד הוא, כי איננו חיוב עליו על כן: וחסיד.

[קמה, יח]
קרוב -
אם המלך יהיה רחוק לא יכול להושיע קוראיו והשם לעולם קרוב הוא, רק לאשר יקראוהו באמת ולא לנסותו ואשר איננו ראוי להושיעו.

[קמה, יט]
רצון -
הירא מהמלך יספיק שלא יעשה לו רע, והשם יעשה רצון יראיו.

[קמה, כ]
שומר -
אם באה צרה ליריאיו יושיעם, רק אוהביו הוא ישמור אותם לא תבא להם רעה.

ואת כל הרשעים ישמיד -
באחרונה, כי סופם הוא לאבדון והמלך לא יוכל להשמיד רשעי ארצו אולי יקשרו עליו, על כן יפחד או לא יכירם כי לא ידע הנסתרות והשלים כאשר החל.

[קמה, כא]
תהלת -
ויברך כל בשר - שהוא נכון לברך על דרך: היא היתה אם כל חי.