פסוק א
תהלה לדוד. לפי שבמזמור הזה אין בו שום שאלה ובקשה כ"א שבחי המקום לזה אמר תהלה לדוד כי אין בה כ"א תהלה ושבח
ארוממך. אספר רוממותיך:

פסוק ב
בכל יום. ר"ל לפי הראוי בכל יום מעין המאורע:

פסוק ג
ומהולל מאד. יותר ממה שמהללין אותו כי אין חקר לדעת גדולתו ולהללו כפי מה שהוא:

פסוק ד
דור לדור. דור זה ישבח מעשיך לדור הבא אחריו
וגבורותיך יגידו. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ו
ועזוז וגו'. ר"ל כמו שאני אספר גדולתך כן כולם יאמרו חוזק מעשיך הנוראים:

פסוק ז
רב טובך. מרבית טובך
וצדקתך. זכרון צדקתך ירננו :

פסוק ח
חנון. נותן מתנת חנם
ארך אפים. אינו ממהר לכעוס
וגדל חסד. עושה חסדים גדולים :

פסוק ט
לכל. לרעים ולטובים
על כל מעשיו. על כל הבריות שבעולם:

פסוק י
כל מעשיך. ר"ל מכל מעשה ה' בא לו הודאה ושבח
יברכוכה. יברכו אותך:

פסוק יב
להודיע. כוונת דבורם יהיה כדי לפרסם לבני אדם גבורות ה' וגו':

פסוק יג
כל עולמים. על כל העולמות
בכל דור ודור. ממשלתך עומדת בכל ימי הדורות:

פסוק יד
סומך וגו'. לבל יגיעו עדי ארץ
לכל הכפופים. לאשר כבר כפפו קומתם עדי ארץ:

פסוק טו
אליך ישברו. למלאות די מחסורם
בעתו. לכ"א בעת הצריך לו:

פסוק טז
פותח. אתה פותח את ידך ומשביע לכל חי לפי רצונו ותאותו:

פסוק יז
צדיק. נותן צדקה למי שאין לו זכיות:

פסוק יח
באמת. רצה לומר בלבד שיהיה פיו ולבו שווים ולא יכחיש הלב מאמר פיו:

פסוק כא
ויברך כל בשר. ר"ל גם כל בשר יברכו וגו' כמוני: