מצודות דוד, תהלים פרק לד



פסוק א
בשנותו. בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה
לפני אבימלך.
לפי שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ"ש (בשמואל א כא) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד
ויגרשהו.
ועי"ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצל מידו:

פסוק ג
בה'. בתשועת ה' תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה:

פסוק ד
גדלו. ספרו גדולתו עמי
יחדו.
אני ואתם:

פסוק ו
הביטו אליו. לבטוח בו
ונהרו.
ויבוא עליכם הארה ותשועה
אל יחפרו.
כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם:

פסוק ז
זה עני קרא. כשזה הקורא הוא עני ומוכנע אז ה' שומע:

פסוק ח
ויחלצם. יוציאם בשליחותו של מקום:

פסוק יא
כפירים. ר"ל גדולים ועשירים :

פסוק יג
החפץ חיים. חיי עוה"ב
אוהב ימים.
ר"ל אוהב ימי העולם להרבות במעשים טובים לראות בטוב האמיתי בעוה"ב:

פסוק טו
בקש שלום. בקשתך יהיה לעשות שלום בין איש לאחיו
ורדפהו.
ר"ל מאד תהיה מחזר אחר השלום:

פסוק יח
צעקו. אבל כאשר יצעקו בתפלה וישובו לה' אז ישמע להם ויצילם מצרותם:

פסוק יט
לנשברי לב. המכניע עצמו ושב ממעשיו:

פסוק כ
רבות רעות. אף אם יבוא על הצדיק רעות רבות אין תוחלתו נאבדה כי מכולם יצילנו ה' :

פסוק כב
תמותת וגו'. הרעה שהרשע עושה היא תמית אותו ר"ל העון עצמו מקטרג עליו :

פסוק כג
פודה. בגמול שכר המעש"ט פודהו מן הצרה:


הפרק הבא    הפרק הקודם