מצודות דוד, תהלים פרק לז



פסוק א
אל תתחר. אל תתערב במריעים לעשות כמעשיהם
בעושי עולה.
בהצלחת עושי עולה:

פסוק ב
כי כחציר. לא יתמידו בהצלחה כי מהר יכרתו כעשב הזה הנכרת במהרה
וכירק דשא.
ירק של דשא והוא הצומח ממעל על הארץ הירוק והלח שבו הממהר לכמוש מן השורש:

פסוק ג
בטח בה'. לזאת אל תתערב עמהם אלא בטח בה' ועשה הטוב ואז תשכון בארץ לאורך ימים
ורעה אמונה.
תהיה רועה וניזון מן האמונה שהאמנת בה' ולא עשית כמעשה הרשעים לגזול ולעשוק:

פסוק ד
והתענג על ה'. תהיה מעונג בתפנוקים על משענת ה' והוא יתן לך מה שישאל לבך ר"ל יספיק לך מחסורך אף בדבר התפנוקים:

פסוק ה
גול על ה'. גלגל צרכך על ה' ובטח עליו והוא יעשה צורכך:

פסוק ו
והוציא. צדקך יראה כאור כי תקבל גמול
ומשפטיך.
מה שהלכת בדרך משפט יראה כצהרים:

פסוק ז
דום לה'. קוה לה' ותוחיל לו ולך בתמימות ואל תתערב עם הרשע המצליח ובאיש העושה מחשבות רשע לאסוף הון:

פסוק ח
הרף מאף. התרפה מלהתחבר עם בעל אף ועזוב איש חמה ואל תתערב במי שכל מחשבתו אך לעשות הרע :

פסוק ט
כי וגו'. סוף הדבר יכרתו הרשעים אבל המקוים לה' יירשו הארץ לאורך ימים:

פסוק י
ועוד מעט. אף כי הרשע מצליח לא יהיה לזמן רב כי כשיהיה עוד זמן מעט ואין הרשע וכאשר תתבונן להסתכל על מקומו תראה שאיננו:

פסוק יא
וענוים. אבל ענוים יירשו ארץ לאורך ימים ויהיו מעונגים ברוב שלום:

פסוק יב
זומם. הרשע חושב רעה על הצדיק ובקצפו חורק עליו שניו :

פסוק יג
ה'. אבל ה' ישחק על הרשע כי ראה שבא יום מיתתו טרם יעשה הרעה ולא יספיק לעשותה:

פסוק יד
פתחו. ר"ל הוציאוה מתערה
להפיל.
להפילו מת:

פסוק טו
חרבם. אבל חרבם תבוא בלב הרשעים ההם
תשברנה.
לבל יוכלו לירות בהם החצים:

פסוק טז
טוב. המעט שיש להצדיק יותר טוב מעושר רב שביד הרשעים:

פסוק יז
כי זרועות. לפי שיושבר חוזק הרשע ולא ישאר עשרו בידו אבל את הצדיקים סומך ה' ומה שיש בידם תתקיים:

פסוק יח
ימי תמימים. כמה שנים יחיו
ונחלתם.
מעט מהטובה שהנחיל להם המקום יהיה שמור אצלם לעולם כל ימי חייהם:

פסוק יט
בעת רעה. כי לא עליהם תהיה
ישבעו.
כי ה' יזמין להם די סיפוקם:

פסוק כ
כיקר כרים. כהיקר הנעשה לכבשים אשר יפטמו אותם להשמינם למהר עת שחיטתם כן טובות הרשעים בעוה"ז לטרדם לגיהנם
כלו.
כי אחר המיתה יכלו בעשן הגיהנם ויהיו כלים :

פסוק כא
לוה רשע. כשלא מצא ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו:

פסוק כב
כי מבורכיו. כי בעבור כשרון המעשה הזה יגזור אומר ויקם ואת אשר יברכם יירשו הארץ ואת אשר יקללם יכרתו:

פסוק כג
מה' מצעדי גבר. מצעדי הגבר בתורה המה כוננו מה' ר"ל ה' מכונן ומיישר צעדיו
ודרכו.
ה' חפץ דרכו ומצליחו בו:

פסוק כד
כי יפול. אף אם הוא יהיה נוטה לא יושלך לארץ:

פסוק כה
נער וגו'. ר"ל בנערותי ובזקנותי הסתכלתי לראות הנעשה בצדיק ולא ראיתיו להיות נעזב מכל וכל וזרעו ישאלו לחם :

פסוק כו
כל היום. לפי שכל הימים היה חונן עניים ומלוה להם ולזה מהראוי שיהיו זרעו לברכה :

פסוק כז
סור מרע. לכן סור מרע ועשה טוב ותשכון במנוחה לעולם:

פסוק כח
אוהב משפט. לשלם לאיש כגמולו לזה לא יעזוב את חסידיו ויהיו נשמרים לעולם אבל זרע רשעים נכרתו כל אחד לפי גמולו:

פסוק לא
לא תמעד. לזה לא תמעד אשוריו:

פסוק לב
צופה. מביט לארוב על הצדיק :

פסוק לג
בידו. ביד הרשע
בהשפטו.
כאשר יהיה הרשע נשפט עם הצדיק בדבר העלילה ששם עליו לא ירשיענו המקום כי יוציא לאור משפטו ויצא זכאי:

פסוק לד
קוה אל ה'. אשר הוא יצילך מיד הרשעים
ושמור דרכו.
מבלי לעשות כמעשיהם:

פסוק לה
רשע עריץ. החזק ברשע
ומתערה.
והוא נשרש כאילן הנטוע מזמן רב והוא רטוב ומלוחלח ור"ל שהיה ממולא בכל טוב :

פסוק לו
ויעבור. פתאום עבר מן העולם והנה איננו:

פסוק לז
שמר תם. שמר דרך תם וראה דרך ישר ללכת בו כי יש אחרית טוב לאיש המבקש שלום כל אדם להתנהג עם כל בישרות ובתמימות :

פסוק לח
יחדיו. כולם כאחד
אחרית וגו'.
סופם לכריתה:

פסוק לט
ותשועת. אבל תשועת צדיקים הוא מה' והוא מעוזם בעת צרה והוא דבר המתקיים:

פסוק מ
כי חסו בו. ודרך ה' להושיע את החוסים בו:

הפרק הבא    הפרק הקודם