(ב) אשה כי תזריע -

אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית,
כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף:

כי תזריע -
לרבות שאפילו ילדתו מחוי, שנמחה ונעשה כעין זרע, אמו טמאה לידה:
כימי נדת דותה תטמא -
כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה, ואפילו נפתח הקבר בלא דם:
דותה -
לשון דבר הזב מגופה.
לשון אחר לשון מדוה וחולי, שאין אשה רואה דם שלא תחלה ראשה ואבריה כבדין עליה:

(ד) תשב -
אין תשב אלא לשון עכבה, כמו (דברים א מו) ותשבו בקדש, וישב באלוני ממרא (בראשית יג יח):
בדמי טהרה -
אף על פי שרואה דם טהורה. בדמי טהרה לא מפיק ה"א, והוא שם דבר, כמו טוהר.
ימי טהרה מפיק ה"א, ימי טוהר שלה:
בכל קדש וגו' -
לרבות את התרומה, לפי שזו טבולת יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים, שלמחר תביא את כפרת טהרתה:
לא תגע -

אזהרה לאוכל, כמו ששנויה ביבמות (עה א):

(ז) והקריבו -
למדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהם. ואי זה הוא, זה חטאת, שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה, מי שהוא בא לכפר, בו הטהרה תלוויה:
וטהרה -
מכלל שעד כאן קרויה טמאה:

(ח) אחד לעלה ואחד לחטאת -

לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל הקרבת חטאת קודם לעולה.
כך שנינו בזבחים בפרק כל התדיר (זבחים צ א).