(ב) קח את אהרן -
פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן, שאין מוקדם ומאוחר בתורה:
קח את אהרן -
קחנו בדברים ומשכהו:
ואת פר החטאת וגו' -
אלו האמורים בעניין צוואת המילואים בואתה תצווה, ועכשיו ביום ראשון למילואים חזר וזרזו בשעת מעשה:

(ג) הקהל אל פתח אהל מועד -
זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה:

(ה) זה הדבר -
דברים שתראו שאני עושה לפניכם ציוני הקב"ה לעשות, ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה. כל העניין הזה פירשתי בואתה תצווה:

(ח) את האורים -
כתב של שם המפורש:

(ט) וישם על המצנפת -
פתילי תכלת הקבועים בציץ נתן על המצנפת, נמצא הציץ תלוי במצנפת:

(יא) ויז ממנו על המזבח -
לא ידעתי היכן נצטווה בהזאות הללו:

(יב) ויצק, וימשח -
בתחילה יוצק על ראשו, ואחר כך נותן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה:

(יג) ויחבש -
לשון קשירה:

(טו) ויחטא את המזבח -
חטאו וטהרו מזרות להיכנס לקדושה:
ויקדשהו -
בעבודה זו:
לכפר עליו -
מעתה כל הכפרות:

(טז) ואת יתרת הכבד -
על הכבד (שמות כט יג) לבד הכבד, שהיה נוטל מעט מן הכבד עמה:

(כב) איל המילואים -
איל השלמים, שמילואים לשון שלמים, שממלאים ומשלימים את הכוהנים בכהונתם.

(כו) וחלת לחם שמן -

היא רבוכה, שהיה מרבה בה שמן כנגד החלות והרקיקין, כך מפורש במנחות (עח א):

(כח) ויקטר המזבחה -
משה שמש כל שבעת ימי המילואים בחלוק לבן:
על העלה -
אחר העולה. ולא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה:

(לד) ציווה ה' לעשת -
כל שבעת הימים.

ורבותינו ז"ל דרשו:

לעשות - זה מעשה פרה.

לכפר -
זה מעשה יום הכיפורים, וללמד שכהן גדול טעון פרישה קודם יום הכיפורים שבעת ימים, וכן הכהן השורף את הפרה:

(לה) ולא תמותו -
הא אם לא תעשו כן, הרי אתם חייבים מיתה:

(לו) ויעש אהרן ובניו -
להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל.