ראב"ע איוב פרק מ
[מ, ב]
הרוב עם שדי יסור -
הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי. 
מוכיח אלוה יעננה -
איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.
[מ, ג]
ויען איוב:
[מ, ד]
הן קלותי -
מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד. 
למופי -
המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.
[מ, ה]
אחת דברתי -
דברה אחת דברתי וכן: 
ועשיר יענה עזות.
[מ, ו]
מנ סערה -
כחבריו. 
והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?! 
והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב. 
אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, 
תרשיעני למען תצדק?!
[מ, ט]
ואם זרוע כאל לך -
כשם. 
ותרעם -
בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.
[מ, י]
עדה נא -
מגזרת: 
הורד עדיך.
[מ, יא]
עברות אפיך -
כי באף יראה הכעס.
[מ, יב]
והדוך -
אין לו חבר, כמו רמוס. 
והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: 
האחד: בהמות שהוא ביבשה. 
והשני: לויתן שהוא בים.
[מ, יג]
חבוש -
כמו 
ולא חובשו. 
בטמון -
כמו בעפר והטעם כפול.
[מ, יד]
אודך -
כמו: 
ומודה ועוזב ירוחם.
[מ, טו]
בהמות -
שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה. 
וטעם 
עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. 
ויש אומרים: 
כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.
חציר כבקר יאכל -
בעבור זה אמרו המפרשים: 
שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה. 
חציר -
עשב, כמו: 
מצמיח הרים חציר.
[מ, טז]
ואונו -
כחו, כמו: 
כחי וראשית אוניץ
בשרירי בטנו -
כמו: 
לא כרת שרך.
[מ, יז]
יחפוץ -
יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ. 
פחדיו -
תרגום: מרוח אשך פחדין והם הבצים: 
ישורגו -
ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.
[מ, יח]
אפיקי -
חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן. 
כמטיל ברזל -
אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:
[מ, יט]
הוא ראשית דרכי אל -
בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא. 
העושו -
הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.
[מ, כ]
כי בול הרים -
כמו: יבולה. 
והטעם: שההרים ישאו לו יבול. 
ישחקו שם -
עמו, כי איננו דורס.
[מ, כא]
צאלים -
כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: 
אשר בזאו נהרים ארצו. 
בסתר קנה -
גובה שיש על הנהרים. 
ובצה -
כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.
[מ, כב]
ישכוהו צאלים -
להיות צללו.
[מ, כג]
יעשוק נהר -
כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת 
יעשוק. 
ולא יחפוז -
לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח. 
כי יגיח -
כמו מגיח ממקומו. 
והטעם קרוב מיציאה. 
וכן: 
אתה גוחי מבטן.
[מ, כד]
בעיניו יקחנו -
כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.
[מ, כה]
תמשוך לויתן -
חסר ה"א התימה. 
בחכה -
ברשת. 
תשקיע -
קרוב מגזרת 
ותשקט האש.
[מ, כו]
אגמון -
ידוע כמו 
גומא, כמנהג צדי הדגים.
[מ, כז]
רכות -
מלות רכות.
[מ, ל]
יכרו -
היכרו עליו חברים, מגזרת 
ויכרה להם כטעם סעודה. 
והטעם: גנבים שהתחברו. 
כנענים -
סוחרים.
[מ, לא]
בשכות -
כמו: 
לשכים בעיניכם. 
והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו: 
בצלצל דגים -
אין לו חבר. 
הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.
[מ, לב]
שים עליו כפך -
אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.