ראב"ע איוב פרק מ

[מ, ב]
הרוב עם שדי יסור -
הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.

מוכיח אלוה יעננה -
איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.

[מ, ג]
ויען איוב:

[מ, ד]
הן קלותי -
מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד.

למופי -
המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.

[מ, ה]
אחת דברתי -
דברה אחת דברתי וכן: ועשיר יענה עזות.

[מ, ו]
מנ סערה -
כחבריו.
והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?!
והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב.
אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!

[מ, ט]
ואם זרוע כאל לך -
כשם.

ותרעם -
בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.

[מ, י]
עדה נא -
מגזרת: הורד עדיך.

[מ, יא]
עברות אפיך -
כי באף יראה הכעס.

[מ, יב]
והדוך -
אין לו חבר, כמו רמוס.
והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים:
האחד: בהמות שהוא ביבשה.
והשני: לויתן שהוא בים.

[מ, יג]
חבוש -
כמו ולא חובשו.

בטמון -
כמו בעפר והטעם כפול.

[מ, יד]
אודך -
כמו: ומודה ועוזב ירוחם.

[מ, טו]
בהמות -
שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה.

וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים.

ויש אומרים:
כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.

חציר כבקר יאכל -
בעבור זה אמרו המפרשים:

שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה.

חציר -
עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.

[מ, טז]
ואונו -
כחו, כמו: כחי וראשית אוניץ

בשרירי בטנו -
כמו: לא כרת שרך.

[מ, יז]
יחפוץ -
יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ.

פחדיו -
תרגום:
מרוח אשך פחדין והם הבצים:

ישורגו -
ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.

[מ, יח]
אפיקי -
חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן.

כמטיל ברזל -
אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:

[מ, יט]
הוא ראשית דרכי אל -
בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא.

העושו -
הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.

[מ, כ]
כי בול הרים -
כמו: יבולה.
והטעם: שההרים ישאו לו יבול.

ישחקו שם -
עמו, כי איננו דורס.

[מ, כא]
צאלים -
כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים ארצו.

בסתר קנה -
גובה שיש על הנהרים.

ובצה -
כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.

[מ, כב]
ישכוהו צאלים -
להיות צללו.

[מ, כג]
יעשוק נהר -
כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק.

ולא יחפוז -
לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח.

כי יגיח -
כמו מגיח ממקומו.
והטעם קרוב מיציאה.
וכן: אתה גוחי מבטן.

[מ, כד]
בעיניו יקחנו -
כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.

[מ, כה]
תמשוך לויתן -
חסר ה"א התימה.

בחכה -
ברשת.

תשקיע -
קרוב מגזרת ותשקט האש.

[מ, כו]
אגמון -
ידוע כמו גומא, כמנהג צדי הדגים.

[מ, כז]
רכות -
מלות רכות.

[מ, ל]
יכרו -
היכרו עליו חברים, מגזרת ויכרה להם כטעם סעודה.
והטעם: גנבים שהתחברו.

כנענים -
סוחרים.

[מ, לא]
בשכות -
כמו: לשכים בעיניכם.
והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו:

בצלצל דגים -
אין לו חבר.
הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.

[מ, לב]
שים עליו כפך -
אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.

הפרק הבא    הפרק הקודם