ילקוט שמעוני, איוב פרק מב


המשך סימן תתקכח
כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב -
אמר רבא:

מכאן שאין אדם נתפס על צערו.

ועתה קחו לכם שבעה פרים -
תניא:

החובל בחברו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל, הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים, שנאמר: ויתפלל אברהם אל האלהים,
וכן אתה מוצא ברעי איוב, שנאמר: קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים וגו'.

מה כתיב בתריה?
וה' שב את שבות איוב.

ר' יהודה אמר משום רבן גמליאל:

הרי הוא אומר: ונתן לך רחמים ורחמך והרבך - סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה רחמן הרחמן ירחם עליך.

וה' שב את שבות איוב -
אמר ליה רבא לרבא בר מרי:

מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה?
דכתיב: וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו.
א"ל: את אמרת לי מהתם, ואנא אמינא לך מהכא: ויתפלל אברהם אל האלהים.
וכתיב: וה' פקד את שרה.

ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה -
עיקר שנותיו של איוב לא היו אלא ק"י שנה (כתוב במלכים ברמז רמ"ג):

ויהי לו שבעה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה -
שהיתה דומה ליום.

קציעה -
שהיתה ריחה נודף כקציעה.

קרן הפוך -
אמר ר' חסדא:

כי כוחלא כורכמא דיסקא, כדכתיב: כי תקרעי בפוך עיניך.

א"ר יוחנן:
כי הוה מסיים ר' מאיר ספרא דאיוב הוה אמר הכי: סוף אדם למות, סוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה עומדים, אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב.

הפרק הבא    הפרק הקודם