מצודות דוד, משלי פרק ח



פסוק א
הלא חכמה תקרא. ר"ל מעלת החכמה הלא נכרת מפאת עצמה וכאלו היא תאמר אמריה להמשך אחריה:

פסוק ב
בראש מרומים. כאלו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק
עלי דרך.
נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים:

פסוק ג
ליד שערים. וסמוך הוא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה
מבוא פתחים.
ר"ל עשויים המה לבוא בפתחיה כי השערים ההמה פתוחים ועומדים ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם
תרונה.
שמה מכרזת החכמה את אמריה וכ"ז הוא ענין מליצה לומר הלא שבחה ידוע וכאלו מכרזת בפרסום רב:

פסוק ד
אליכם. ואלה אמריה אליכם אישים וגו' :

פסוק ה
ערמה. התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות
הבינו לב.
תנו בינה אל הלב :

פסוק ו
נגידים. ר"ל דברים חשובים ונכבדים
ומפתח שפתי.
מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ז
ותועבת וגו'. דברי רשע מתעבות שפתי מלדברם :

פסוק ח
בצדק כל אמרי פי. נאמרים בצדק:

פסוק ט
למבין. למי שיש לו בינה להבין אמריה:

פסוק י
ואל כסף. ר"ל היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף:

פסוק יא
וכל חפצים. כל הדברים שאדם חפץ ורוצה בהם לא ידמו אליה:

פסוק יב
שכנתי ערמה. אני שוכן בערמה ר"ל א"א לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצה"ר המסית בזולת חכמת התורה
ודעת.
אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצה"ר המסית וכפל הדבר במלות שונות:

פסוק יג
יראת ה'. תוכן יראת ה' היא לשנוא את הרע והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו
שנאתי.
ר"ל את כל אלה שנאתי גם אני:

פסוק יד
לי עצה. בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית
ותושיה.
ר"ל על ידי יותש כח היצר הרע
אני בינה.
אני הנותן בינה להלחם למולו
לי גבורה.
על ידי יתגבר עליו וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין :

פסוק טו
בי מלכים ימלוכו. על ידי תתקיים מלכותם אם יתנהגו במשפט התורה
יחוקקו צדק.
על ידי עשו חוקים צודקים וישרים:

פסוק טז
בי שרים. על ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים כי כאשר ילכו בחוקות התורה תמשך ממשלתם:

פסוק יז
אוהבי אהב. אוהב אני את האוהבים אותי
ומשחרי.
הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה:

פסוק יח
אתי. על ידי ישיג עושר וכבוד
הון עתק וצדקה.
ישיג הון חזק רב ובצדקה תנתן לו מה' כי לא יקופח שכר תורתו לעוה"ב בעבור ההון שהשיג:

פסוק יט
פריי. מתן שכר התורה
ותבואתי.
מוסב על מלת טוב לומר ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה וכפל הדבר במ"ש:

פסוק כ
אהלך. אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו':

פסוק כא
יש. ר"ל יש אתי טובה הרבה להנחיל את אוהבי ואמלא את אוצרותיהם מן הטובה:

פסוק כב
ה' קנני. ברא אותי להיות קנויה לו וכן קונה שמים (בראשית יד)
ראשית דרכו.
בתחילת הבריאה
קדם.
קודם מעשיו
מאז.
מכבר ר"ל מזמן רב:

פסוק כג
מעולם. מימות עולם אני נסוכה ומושלת
מראש.
אני מן הראשונים מהקודמים לבריאת הארץ כי אמרו רז"ל שבעה דברים קדמו לבריאת העולם והתורה אחת מהם:

פסוק כד
באין תהומות. בעוד לא היו תהומות נבראתי אני:

פסוק כה
בטרם. עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ ולפני הגבעות נבראתי אני:

פסוק כו
עד לא. מוסב על חוללתי לומר חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם וכפל הדבר כדרך המליצה:

פסוק כז
בהכינו. בעת הכינו את השמים הייתי שם אני כלומר נבראתי קודם להן
בחוקו.
בעת חקק עגול הארץ לכסות ע"פ התהום:

פסוק כח
באמצו. בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל ובעת חיזק את מעינות התהום:

פסוק כט
בשומו. בעת שם לים חוק וגבול אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה
בחוקו.
בעת חקק יסודי הארץ וכ"ז מוסב על שם אני האמור במקרא שלפני פניו :

פסוק ל
ואהיה. הייתי מגודלת אצלו והייתי לו לשעשוע בכל יום ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה:

פסוק לא
משחקת. אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו ושעשועי היא עם בני אדם ר"ל המה שמחים בי ואני בהם:

פסוק לב
ועתה בנים. הואיל ואני חשובה כ"כ מהראוי שתשמעו לי ואשרי לאלו אשר ישמרו דרכי:

פסוק לג
שמעו. בתחלה שמעו המוסר להיות יראת ה' על פניכם ואח"כ למדו חכמה ואז בודאי לא תבטלו את החכמה הואיל ותקדים לה היראה:

פסוק לד
לשקוד. למהר לבוא אל דלתותי בכל יום ולשבת בקבע במזוזות פתחי כדרך השומר היושב ומשמר בקבע:

פסוק לה
ויפק. ומוציא רצון מה' ר"ל ה' יהיה מרוצה לו :

פסוק לו
וחטאי. אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו כי מאבדה
כל משנאי וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

הפרק הבא    הפרק הקודם