רשי, אסתר פרק ג
פרק ג, א
אחר הדברים האלה. שנבראת רפואה זו להיות לתשועה לישראל.
גדל המלך וגו' את המן. שהק"בה בורא רפואה למכתן של ישראל קודם שיביא המכה עליהם.
פרק ג, ב
כרעים ומשתחוים. שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.
פרק ג, ד
היעמדו דברי מרדכי. האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א.
פרק ג, ז
הפיל פור. הפיל מי שהפיל ולא פירש מי ומקרא קצר הוא.
הוא הגורל. הכתוב מפרש ומהו הפור הוא גורל הפיל הגורל באיזה חדש יצליח.
מיום ליום. באיזה יום בחדש שיצליח.
פרק ג, ח
ואת דתי המלך. לתת מס לעבודת המלך.
אין שוה. אין חשש כלומר אין בצע.
פרק ג, ט
יכתב לאבדם. יכתב ספרים לשלוח לשרי המדינות לאבדם.
פרק ג, י
ויסר המלך את טבעתו. הוא מתן כל דבר גדול שישאלו מאת המלך להיות מי שהטבעת בידו שליט בכל דבר המלך.
פרק ג, יג
ונשלוח ספרים. ויהיו נשלחים ספרים אישטר"א טרמי"ש בלע"ז והוא מגזרת (שופטים יא):
אם נלחום נלחם, (שמואל א' א ב):
הנגלה נגליתי, (הושע י'):
נדמה נדמה.
בשלושה עשר לחדש שנים עשר. ביום י"ג לאותו חדש שהוא י"ב לחדשי השנה.
פרק ג, יד
פתשגן. לשון ארמי ספור הכתב דרישממ"נט בלעז.
להנתן דת. ציווי הכתב שהיה אומר להנתן חוק גזירת המלך.
גלוי לכל העמים. דבר זה.
פרק ג, טו
והדת נתנה בשושן. מקום שהיה המלך שם ניתן החוק בו ביום להיות עתידים ליום י"ג לחדש אדר לכך.
והעיר שושן נבוכה. היהודים שבה.