מצודות דוד, עזרא פרק ח



פסוק א
ראשי אבותיהם. ראשי המשפחות
והתיחשם.
זכרון יחוסם בני מי המה
במלכות.
הנמצאים במלכות וגו':

פסוק ב
מבני פינחס. העולה מבני פינחס היה שמו גרשום וכן כולם :

פסוק ג
מבני שכניה מבני פרעוש. ר"ל מבני שכניה שהיה מבני פרעוש היה הראש זכריה ועם יחוסו התיחסו למספר זכרים מאה וחמשים כי כולם היו ידועים שהמה קרובים לזכריה הראש :

פסוק ד
פחת מואב. מושל במואב
ועמו.
עם יחוסו התיחסו אנשיו וכן כולם:

פסוק ה
בן יחזיאל. רצה לומר היה הראש בן יחזיאל ולפי שלא היה נודע כאביו הזכיר שם אביו עליו:

פסוק ו
עבד. כך שמו עבד:

פסוק י
בן יוספיה. היה הראש בן יוספיה:

פסוק יג
אחרונים. הם הלכו באחרונה ולא מהרו ללכת כשאר הנזכרים
שמותם.
של הראשים:

פסוק טו
אל הנהר וגו'. סמוך להנהר ההולך אל אהוא והוא שם מקום
ואבינה.
נסתכלתי בכוונת הלב לדעת מי ומי ההולכים
לא מצאתי.
כי הלוים שהיו שם היו קצוצי בהונות ולא יכלו לנגן בכלי שיר כן כתב רש"י (קדושין סח) :

פסוק טז
לאליעזר. את אליעזר
מבינים.
חכמים:

פסוק יז
על אדו. אל אדו שהיה הראש בהמקום הנקרא כספיא
ואשימה.
ר"ל סדרתי להם הדברים לדבר וגו'
אחיו.
כמו ואחיו
הנתינים.
ר"ל אדו ואחיו היו מן הנתינים אשר בכספיא
להביא.
דבר השליחות היה להביא לנו לוים אשר ישרתו בשיר:

פסוק יח
כיד אלהינו. כמו שהיה עלינו יד אלהינו הטובה כן הצליחו והביאו לנו איש משכיל בדבר השיר והיה מבני מחלי וגו' ולא הזכיר שמו
ושרביה.
גם הביאו את שרביה ובניו וחבריו:

פסוק יט
אחיו. חבריו וחוזר על האחד וה"ה לשני וקצר בדבר המובן :

פסוק כ
לעבודת הלוים. בדבר מלאכת בית ה'
נקבו בשמות.
נתפרשו בשמותם ר"ל החשובים והידועים שבהם:

פסוק כא
ואקרא. רצה לומר גזרתי תענית בהכרזה
על הנהר אהוא.
על הנהר הבא אל אהוא
דרך ישרה.
ללכת בדרך אשר לא תשיג לנו יד אויב ואורב:

פסוק כב
כי בושתי וגו'. ולזה לא שלח עמנו והייתי מתפחד מן האויב
כי אמרנו וגו'.
ולזה לא שאלתי חיל ופרשים כי אילו שאלתי היה משיב לומר איה אמריכם
לטובה.
להטיב להם
ועזו.
כח נקמתו:

פסוק כג
על זאת. על דרך ישרה
ויעתר לנו.
קבל מהר תפלתינו ואולי בנבואה נאמר לו או בחלום ידבר בו:

פסוק כד
לשרביה. את שרביה ואת חשביה
מאחיהם.
מחבריהם והיו מבני לוי:

פסוק כה
ואשקלה. מסרתי להם במשקל
ההרימו.
אשר הרימו והפרישו המלך וגו'
הנמצאים.
במלכות בבל:

פסוק כו
על ידם. למסור בידם
לככרים.
כל כלי היה משקלו ככר אחד:

פסוק כז
לאדרכונים אלף. כל אחד היה משקלו אלף דרכונים
חמודות כזהב.
חשובות כזהב:

פסוק כח
אתם קדש וגו'. ומהראוי להנתן הקודש ביד הקודש
נדבה לה'.
ולקודש יחשב :

פסוק כט
שקדו ושמרו. מהרו בדבר צורך הכלים והכסף והזהב ושמרו אותם עד אשר תשיבו במשקל
לפני שרי וגו'.
לתתם אל הלשכות אשר בבית ה':

פסוק ל
משקל הכסף. רצה לומר הכסף וגו' קבלו במשקל:

פסוק לא
מנהר אהוא. מנהר הבא אל אהוא:

פסוק לג
נשקל. מסרנו הכסף וגו' במשקל ביד מרמות וגו':

פסוק לד
במספר. את הכלים מסרנו במספר ובמשקל כל אחד ואחד
ויכתב.
למען יעמוד ימים רבים לזכרון:

פסוק לה
הבאים וגו'. הוא הפוך וכמו בני הגולה הבאים מהשבי
על כל ישראל.
בעבור כל ישראל
הכל עולה.
רצה לומר אף החטאות היו כליל כעולה ולא אכלום הכהנים והוראת שעה היתה:

פסוק לו
דתי המלך. חוק גזרת המלך אשר נתן ביד עזרא כמ"ש למעלה
ונשאו.
היו מנשאים ומרוממים את העם וגו':


הפרק הבא    הפרק הקודם