רשי, דברים פרק י

(א) בעת ההוא -
לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי פסל לך, ואחר כך ועשית לך ארון, ואני עשיתי ארון תחלה, שכשאבוא והלוחות בידי היכן אתנם. ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכיפורים, כי ברדתו מן ההר ציווה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחלה ואחר כך ארון וכלים, נמצא זה ארון אחר היה. וזהו שהיה יוצא עימהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה:

(ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה -
מה עניין זה לכאן?
ועוד, וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה, והלא ממוסרות באו לבני יעקן, שנאמר (במדבר לג, לא) ויסעו ממוסרות וגו'?

ועוד, שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת?


צא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרה להר ההר, אלא אף זו מן התוכחה, ועוד זאת עשיתם כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד יראתם לכם ממלחמת מלך ערד ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם, ומשם חזרתם הגדגדה הוא חור הגדגד:

(ז) ומן הגדגדה וגו' -
ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה [וגרמה] לכם כאלו מת שם. וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות, לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה, כיום שנשתברו בו הלוחות. ולהודיעך שהוקשה לו מה שאמרו (במדבר יד, ד) נתנה ראש לפרוש ממנו, כיום שעשו בו את העגל:

(ח) בעת ההוא הבדיל ה' וגו' -
מוסב לעניין הראשון:
בעת ההוא -
בשנה הראשונה לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו, הבדילם המקום מכם. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן לומר שאף בזו לא טעו בה בני לוי, אלא עמדו באמונתם:
לשאת את ארון -
הלווים:
לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו -
הכוהנים, והוא נשיאת כפים:

(ט) על כן לא היה ללוי חלק -
לפי שהובדלו לעבודת מזבח ואינן פנוין לחרוש ולזרוע:
ה' הוא נחלתו -
נוטל פרס מזומן מבית המלך:

(י) ואנכי עמדתי בהר -
לקבל הלוחות האחרונות. ולפי שלא פירש למלעלה כמה עמד בהר בעליה אחרונה זו, חזר והתחיל בה:
כימים הראשונים -
של לוחות הראשונות, מה הם ברצון אף אלו ברצון. אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס:

(יא) ויאמר ה' אלי וגו' -
אף על פי שסרתם מאחריו וטעיתם בעגל, אמר לי (שמות לב, לד) לך נחה את העם:

(יב) ועתה ישראל -
אף על פי שעשיתם כל זאת, עודנו רחמיו וחיבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגו':
כי אם ליראה וגו' -
רבותינו דרשו מכאן:
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:

(יג) לשמור את מצוות ה' -
ואף היא לא לחנם, אלא לטוב לך, שתקבלו שכר:

(יד) הן לה' אלוהיך -
הכל ואף על פי כן רק באבותיך חשק ה' מן הכל:

(טו) בכם -
כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היום הזה:

(טז) ערלת לבבכם -
אוטם לבבכם וכיסויו:

(יז) ואדני האדנים -
לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו:
לא ישא פנים -
אם תפרקו עולו:
ולא יקח שחד -
לפייסו בממון:

(יח) עשה משפט יתום ואלמנה -
הרי גבורה, ואצל גבורתו אתה מוצא ענוותנותו:
ואהב גר לתת לו לחם ושמלה -
ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו על זה נתפלל, (בראשית כח, כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:

(יט) כי גרים הייתם -
מום שבך אל תאמר לחברך:

(כ) את ה' אלוהיך תירא -
ותעבוד לו ותדבק בו ולאחר שיהיו בך כל המידות הללו אז בשמו תשבע.


הפרק הבא    הפרק הקודם