רשי, דברים פרק יז

(א) לא תזבח וגו' כל דבר רע -
אזהרה למפגל בקדשים על ידי דבור רע.
ועוד נדרשו בו שאר דרשות בשחיטת קדשים:

(ב) לעבור בריתו -
אשר כרת אתכם שלא לעבוד עבודה זרה:

(ג) אשר לא צויתי -
לעבדם:

(ד) נכון -
מכוון העדות:

(ה) והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו' -
המתרגם אל שעריך, לתרע בית דינך, טועה, שכן שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו, או אינו אלא שער שנדון בו, נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה (פסוק ב) מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו.

ותרגומו:
לקרויך:

(ו) שנים [עדים] או שלושה -
אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט לך בשלשה, להקיש שלושה לשנים.
מה שנים עדות אחת, אף שלושה עדות אחת, ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולם:

(ח) כי יפלא -
כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
בין דם לדם -
בין דם טמא לדם טהור:
בין דין לדין -
בין דין זכאי לדין חייב:
בין נגע לנגע -
בין נגע טמא לנגע טהור:
דברי ריבות -
שיהו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה:
וקמת ועלית -
מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות:

(ט) הכוהנים הלוים -
הכוהנים שיצאו משבט לוי:
ואל השופט אשר יהיה בימים ההם -
ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך:

(יא) ימין ושמאל -
אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל:

(יג) וכל העם ישמעו -
מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל:

(טז) לא ירבה לו סוסים -
אלא כדי מרכבתו, שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם. כמה שנאמר בשלמה, ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמישים ומאה (מלכים א' י כט):

(יז) ולא ירבה לו נשים -
אלא שמונה עשרה, שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים, ונאמר לו ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה (שמואל ב' יב ח):
וכסף וזהב לא ירבה לו מאד -
אלא כדי ליתן לאכסניא [לאפסניא]:

(יח) והיה כשבתו -
אם עשה כן כדאי הוא שתתקיים מלכותו:
את משנה התורה -
שתי ספרי תורה.
אחת שהיא מונחת בבית גנזיו.
ואחת שנכנסת ויוצאת עמו.

ואונקלוס תרגם:
פתשגן.
פתר משנה לשון שנון ודבור:

(יט) דברי התורה -
כמשמעו:

(כ) ולבלתי סור מן המצוה -
אפילו מצווה קלה של נביא:
למען יאריך ימים -
מכלל הן אתה שומע לאו.
וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל שבעת ימים תוחל עד בואי אליך (שמואל א' י, ח) להעלות עולות וכתיב ויוחל שבעת ימים (שמואל א' יג, ח) ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום, ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו נסכלת לא שמרת וגו' ועתה ממלכתך לא תקום (שם יג ז - יד). הא למדת, שבשביל מצווה קלה של נביא נענש:

הוא ובניו -
מגיד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם.


הפרק הבא    הפרק הקודם