בעל הטורים לפרשת כי תבוא

פרק כו
פרק כו, א
כי תבוא. כתיב לעיל מיניה (כה, יט) תמחה את זכר עמלק וסמיך ליה והיה כי תבוא אל הארץ, שנצטוו למחות זכר עמלק מיד בכניסתן לארץ, ועל זה רצה לעכב ביאתן שהוא הגיד למלך מצרים כי ברח העם וכן הגיד ללבן כי ברח יעקב, וע"כ סמיך לו פרשת בכורים שמזכיר בה ארמי אובד אבי (פסוק ה).
כי תבוא אל הארץ. כי עולה למנין למ"ד. תבוא אותיות אבות. וזהו שדרשו בגיד הנשה (חולין צב, א) שאין פחות מל' צדיקים בארץ ישראל שחשובים כאבות.

פרק כו, ב
ולקחת. בגימטריא בשבעה המינין.
מראשית.
ולא כל ראשית. לשם ראשית דגנך (לעיל יח, ד). קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמיה ב, ג). ראשית יריחו חרם לה'. קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה.

פרק כו, ד
טנא. בגימטריא. ס'. רמז לבכורים א' מס' ולכך נעלם סמ"ך בפרשת בכורים.

פרק כו, ט
ויבאנו אל המקום הזה. ויבאנו חסר יו"ד שנסינו אותו עשר נסיונות ויביאנו לארץ.

פרק כו, יא
ושמחת בכל הטוב. וסמיך ליה כי תכלה לעשר. שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב כמו שדרשו (שבת קיט, א):
עשר בשביל שתתעשר.
הטוב. עולה כ"ב. בשביל התורה שניתנה בכ"ב אותיות.
תכלה לעשר את כל מעשר. ראשי תיבות בגימטריא בחג של פסח.

פרק כו, יג
לא עברתי ממצותיך. בגימטריא לא מן התלושים על המחוברים.

פרק כו, יד
ולא נתתי. ב' במסורה. ולא נתתי ממנו למת. ולא נתתי לחטוא חכי (איוב לא, ל). זהו שדרשו בספרי (פסוק יג ולא שכחתי) כי לא שכחתי מלהזכיר שמך עליו ומלברכך, אפילו בחכי פירוש בדבורי לא חטאתי בו.
למת. ב' במסורה. ולא נתתי ממנו למת. אבל תבכו למת ואל תנודו לו (ירמיה כב, י). כלומר לא נתתי ממנו לצורך מת, לא למבכות ולא למקוננות.

פרק כו, טו-טז
השקיפה. עולה בגימטריא ת"ק כלומר השקיפה ממהלך ת"ק שנה שמשמים לארץ. ותגין על הקו"ף לומר בזכות אברהם שהוליד לק' שנים.
וברך. ג' במסורה. וברך את עמך ישראל. וברך את נחלתך (תהלים כח, ט). הואל וברך את בית עבדך (ש"ב ז, כט). זהו שדורש בספרי וברך את עמך את ישראל, בבנים ובבנות. והיינו הואל וברך את בית עבדך. ואת האדמה, בטל ומטר. והיינו וברך את נחלתך:
[ארץ] זבת חלב ודבש. וסמיך ליה היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. רמז למה שנאמר (תהלים קה, מד_מה) ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו.
בכל לבבך ובכל נפשך וסמיך ליה את ה' האמרת דבכל לבבך ובכל נפשך היינו קריאת שמע דכתיב ביה (לעיל ו, ה) בכל לבבך ובכל נפשך. והיינו דאמרינן (ברכות ו, א):
את עשיתוני חטיבה אחת בארץ, היינו קריאת שמע.
פרק כו, יז
את ה' האמרת היום בגימטריא זו קריאת שמע.
את ה' האמרת. כאן רמז ו' סדרים.
להיות לך לאלהים זה סדר זרעים שמתחיל בקריאת שמע. ועוד יש בו תרומות ומעשרות שהם יראת ה', דברים שבינינו לבין ה'.
וללכת בדרכיו זה סדר מועד דכתיב (ישעיה נח, יג) אם תשיב משבת רגליך.
ולשמור חקיו זה סדר נשים שמדבר בעריות, שנאמר בהם (ויקרא כ, ח) ושמרתם את חקותי.
ומצותיו זה סדר קדשים שמדבר בקרבנות, דכתיב בהו (שם כז, לד) אלה המצות.
ומשפטיו זה סדר נזיקין.
ולשמוע בקולו זה סדר טהרות דכתיב בהו (תהלים יב, ז) אמרות ה' אמרות טהורות. וכנגדם אמר ששה דברים להיות לו לעם סגלה, ולתתך עליון, לתהלה, ולשם, ולתפארת, ולהיותך עם קדוש.

פרק כו, יט
ולתתך עליון. רמז לטטפות של הקב"ה דכתיב בהו (להלן לג, כט) אשריך ישראל.
לתהלה ולשם ולתפארת כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם הוא לו לתפארת והיינו דאמרינן (מגילה טו, ב) עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שאותה עטרה שמעטרים להקב"ה בתפלתם מחזירה להם, אבל מי ששח שיחת חולין בבית הכנסת מקיפין לו כל גופו בקוצים, לכך שיר השירים לית וכנגדו כקול הסירים (קהלת ז, ו).
אשר עשה. בגימטריא שבעים אומות.
ולהיתך. חסר וי"ו, שאין הוית קדושתן ניכרת כל כך בעולם הזה.
קדש. חסר וי"ו, לומר קדש עצמך למטה ויקדשו אותך מלמעלה. וכן ו' פעמים קדוש ישראל בקרייה.
ולהיתך עם קדוש. וסמיך ליה ויצו משה. אזהרה לב"ד שיעשוך לקדש עצמך.



הפרק הבא    הפרק הקודם