פרק לב, א
לעיל מיניה כתיב את השירה הזאת עד תומם וסמיך ליה האזינו. כמו שהאזנתם ושמעתם לדברי תורה כן האזינו לדברי השירה הזאת.
כפי הפשט האזינו השמים פירוש יושבי הערים הגדולות בצורות בשמים. ותשמע הארץ יושב הארץ, פירוש יושבי כפרים וערים הקטנים.
השמים ואדברה. עולה תרי"ג. כלומר האזינו לתרי"ג מצות.
הפסוק מתחיל בה"א ומסיים ביו"ד שכלל השם בראש השירה ויש בו ז' תיבות והיינו חצבה עמודיה שבעה (משלי ט, א) כנגד ז' רקיעים וז' ארצות וז' ימי המעשה.
ותשמע. ב' במסורה. ותשמע הארץ אמרי פי. ותשמע ותושיע (דה"י ב' כ, ט). שאם תשמעו אמרי פי תהיו נושעים. וזהו ותשמע ותושיע.

פרק לב, ב
יערף. ב' במסורה. יערף כמטר לקחי. יערף מזבחותם ישודד מצבותם (הושע י, ב). זכה ולמד תורה כמו משה נעשית לו סם חיים והיינו יערף כמטר כדמתרגמינן יערף - יבסם לא זכה, שלמד שלא לשמה, נעשית לו סם המות, והיינו יערף מזבחותם הוא לשון עריפה וערפו שם את העגלה (לעיל כא, ד).
לקחי. ב' במסורה. יערף כמטר לקחי. לקחי נא לי פת לחם (מ"א יז, יא). הכא משתעי בתורה שאין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד, כ) כי לקח טוב נתתי לכם, וזו שאמרו (אבות פ"ג מי"ז) אם אין קמח אין תורה.
יערף כמטר לקחי, מתי זך לקחי קמח לקחי נא לי פת לחם, וזהו קמח אם יש קמח יש תורה, לקחי בגימטריא קמח.
כטל. ב' במסורה. תזל כטל. אהיה כטל לישראל (הושע יד, ו). לומר שהתורה היא כטל לישראל דווקא, אבל לאומות בהפך כדכתיב (חבקוק ג, ו) ראה ויתר גוים, שמסיני התיר ממונן.
כמטר. כטל. כשעירים. כרביבים. ד' מדות כנגד ד' מדות בלומדים. וכן ביד כל אחד ואחד מישראל ד' פעמים כדאיתא בעירובין (נד, ב) כיצד סדר המשנה.
וכרביבים עלי עשב. כי שם ה' אקרא. מכאן שמתפללין על עצירת גשמים.

דבר אחר:
עלי עשב. כי שם ה' אקרא. מכאן שמברכין על כל מין ומין כדאיתא בברכות (מ, א).

פרק לב, ג
כי שם ה' אקרא. הצור תמים. לומר שמברכין ברוך דיין האמת.

פרק לב, ד
צדיק וישר הוא. שחת לו. לומר כשדנין אותו יש לו לומר יפה דנתוני.

פרק לב, ו-ז
הלה'. ה' גדולה. לומר וכי לה' תגמלו זאת שנתן לכם ה' חומשי תורה.
הוא עשך ויכוננך. וסמיך ליה זכור. כלומר זכור היאך עשה אותך ויכוננך בבטן מטפה סרוחה.
שאל אביך ויגדך זקניך. הרי ג' דורות וסמיך ליה בהנחל. לומר כל שהוא ובנו ובן בנו ת"ח הרי הוא לו כנחלה שאין לו הפסק.

פרק לב, ח
גבלת. חסר ב' ווי"ן לומר י"ב מזלות יצב למספר בני ישראל.

פרק לב, י
יבוננהו. מלא וי"ו שבוי"ו בסיון ניתן להם ו' דברים ואלו הן תורה, עדות, פקודי, מצות, יראה, משפט, (תהלים יט, ח_י).

פרק לב, יב
ינחנו. ב' במסורה. בדד ינחנו. מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו (משלי יח, טז). לומר מי שנותן צדקה הקב"ה בדד ינחנו.

פרק לב, יג
על במותי ארץ. מלא וי"ו, על ששה עמים.
וינקהו. חסר יו"ד מיו"ד דברות יונקות כל התורה.

פרק לב, יח
תשי. יו"ד קטנה. נתן בך עשרה דברים ונסית אותו בעשרה נסיונות. ולכך יו"ד דיגדל נא (במדבר יד, יז) גדולה, לומר לך זכור לאברהם שנסיתו בעשר נסיונות.

פרק לב, כא
בלא עם. בגימטריא אלו בבליים.
בגוי נבל אכעיסם. ראשי תיבות בגימטריא באדום.

פרק לב, כב
קדחה. ותיקד. ותאכל. ותלהט. כנגד ד' מלכיות: בבל, מדי, יון, אדום.

פרק לב, כד
מזי רעב. הזכיר ה' דברים: ולחומי רשף, וקטב מרירי, ושן בהמות, עם חמת זוחלי עפר כנגד מה שעברו על ה' חומשי תורה וה' נאופים בהושע וה' תועבות שראה יחזקאל וכנגד ה' המקטרים לבעל, לשמש, ולירח, ולמזלות, ולכל צבא השמים (מ"ב כג, ה).

פרק לב, כו
אשביתה מאנוש זכרם. סופי תיבות למפרע משה, וסמוך ליה (פסוק כז) לולי, וזהו לולי משה בחירו עמד בפרץ (תהלים קו, כג).

פרק לב, כח
ואין בהם תבונה. סופי תיבות המן. שלא היה בהם תבונה שנהנו מסעודת אחשורוש.

פרק לב, לג
תנינם. חסר יו"ד לפי שעברו על עשרה דברים שבלא תלמד לעשות (לעיל יח, ט_יא) ועברו על עשרת הדברות.

פרק לב, לו
אזלת יד. בגימטריא זו גלות.
כי יראה כי אזלת. בגימטריא אין בם תורה.

פרק לב, לט
אני אני הוא. אני אמית. ג' פעמים אני כנגד ג' גליות ואני כנגד גלות הרביעי דכתיב (יחזקאל א, א) ואני בתוך הגולה, לומר שבכל הגליות הקב"ה עמנו להצילנו.
ואין מידי מציל. מידי בגימטריא דין שאין ניצול מיום הדין.

פרק לב, מ
ואמרתי חי אנכי לעולם. לעלם כתיב חסר וי"ו לאחר ששת אלפים שנה שאז יהיה נשגב לבדו.

פרק לב, מא
שנתי. חסר וי"ו שששה ימים נידונין הרשעים.

פרק לב, מב
וחרבי. אותיות חרב י"ו. לומר לך חרבו של הקב"ה יש לה י"ו פנים כדאיתא במדרש שוחר טוב (פ' עח). נקם ברית. לנקום על כל מצוה ומצוה שנכרתו עליה י"ו בריתות. ולכך י"ו פעמים חרב בפ' יורדי בור (יחזקאל לב). ד' פעמים נקם בפרשה וכנגדם אמר דוד ד' פעמים עד אנה (תהלים יג, ב_ג) וד' פעמים פנה אלי (שם כה, טז. סט, יז. פו, טז. קיט, קלב). נ"ב פסוקים בהאזינו ולפי שעברו עליהם לכך לא עבר איש ביהודה נ"ב שנה.

פרק לב, מז
כי לא דבר רק הוא. תגין על הקו"ף לומר שאפילו על התגין של תורה תלי תלים של הלכות.
רק. ב' במסורה. כי לא דבר רק הוא. והבור רק (בראשית לז, כד). לומר כמו שהבור אינו מתמלא מחוליתו כן התורה לא יוכל אדם להתמלאות ממנה.

פרק לב, מח
וידבר ה' אל משה בעצם. עשרה דסמיכי בלא "לאמר" (שמות לב, ז. לג, א. ויקרא טז, א. כה, א. במדבר א, א. ג, יד. ט, א. לג, נ. לה, א. דברים לב, מח. כן הוא במסורה שמות לג, א) כנגד י' דברות.

פרק לב, נ
כאשר מת אהרן בגימטריא הן בנשיקה מת אהרן.