ילקוט שמעוני, יהושע פרק ט


סימן יט
ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע
אמר ר' איבו בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי:
בשלשה מקומות חלקו באי עולם על הקב"ה:
אחד בדור הפלגה, ויהי כל הארץ שפה אחת

ומהו ודברים אחדים?

דברים של חירופין היו משיחין אחר הקב"ה.

ואחד בימי גוג ומגוג, יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו.

ואחד בימי יהושע, שנאמר: ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד.

מהו פה אחד?

שחלקו על הקב"ה, שנאמר בו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.

ויאמרו אלינו זקנינו ויושבי ארצנו
אמר ר' יוחנן:

זקננו כתיב, סבי דבהתא, היא דעתיה דר' יוחנן, שאמר: כל מקום שנאמר בסדום, צדיקים צדיקם כתיב:

ועתה ארורים אתם
אמר ר' אלעזר:
אררן כנחש, שנאמר: ועתה ארורים אתם.
וכתיב: ועתה ארור אתה.
וכתיב: ויאמר איש ישראל אל החוי וכי חוים היו והלא גבעונים היו?!
אלא שעשו מעשה חוי אמר יודע אני שאמר לו הקב"ה: ביום אכלך ממנו מות תמות אלא הריני הולך ומרמה בהם והם הולכים ועושים, ואני יורש הארץ לעצמי.
כך אמרו אלו: יודעים אנו שאמר הקב"ה החרם תחרימם וכתיב: לא תכרות להם ולאלהיהם ברית הרינו הולכים והם כורתים עמנו ברית, מה נפשך הורגים אותנו עברו על השבועה קיימו אותנו עברו על הגזרה, בין כך ובין כך נענשין ואין יורשין הארץ:

ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה'
משה גזר עליהם לההוא דרא, דכתיב: מחוטב עציך עד שואב מימיך.
אתא יהושע גזר עליהם בזמן שבהמ"ק קיים, דכתיב: ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים אתא דוד גזר עליהם בזמן שאין ב"ה קיים, דכתיב: ויקרא המלך לגבעונים והגבעונים לא מבני ישראל המה (כתוב ברמז תתרס"א).


הפרק הבא    הפרק הקודם