רלבג לשמואל א' פרק יג

חלק שלישי
בן שנה שאול במולכו...עד ויהי אחרי כן וישאל דוד בה'

[יג, א-ב]
בן שנה שאול במלכו -
הנה יש מן הזרות מאד בזה הפסוק לשתי סבות:
האחת - היא שלא יתכן שנאמר לפי הפשט שיהיה שאול בן שנה לבד במלכו.
והשנית - שהוא רחוק, שנאמר: שלא מלך שאול כי אם שתי שנים עם רוב הדברים שעשה, מצורף לזה שכבר עמד זמן מעת המשחו קודם החזיקו במלוכה.
והנכון בעיני לפי הפשט שיהיה הרצון בזה שכבר עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך שחדשו המלוכה בגלגל, והוא כשמלך שתי שנים על ישראל בחר לו שאול שלשת אלפים מישראל היותר גבורים שבהם, והיו עם שאול אלפים ואלף עם יונתן ויתר העם שלח איש לאהליו, כדי שלא יכביד על ישראל.

[יג, ג]
והנה היו ישראל אז תחת יד פלשתים, עד שכבר שמו פלשתים נציב בגבע בנימן למושל, והכהו יהונתן ונודע לפלשתים והיו משתדלים לקחת נקמה מזה. ושאול תקע בשופר בכל הארץ להשמיע לעברים זה הענין, למען יקחו עצה להמלט מידי פלשתים או להלחם עמהם.

[יג, ד-ה]
והנה נאספו העם על זה הענין אל שאול בגלגל לקחת עצה ודבר, וכבר נאספו פלשיתים להלחם עם ישראל.

[יג, ו-ז]
ומיראתם נתחבאו קצת ישראל במערות ובמה שידמה להם, וקצתם ברחו מעבר לירדן ועוד היה שאול בגלגל חרדו כל העם אחריו להאסף עליו.

[יג, ח-ט]
והנה הוחיל שאול שבעת ימים למועד אשר הגביל לו שמואל באומרו אליו: וירדת לפני הגלגל והנה אנכי יורד אליך להעלות עולות לזבוח זבח שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך, וכאשר הגיע היום השביעי וראו העם כי לא בא שמואל נפוצו מעל שאול מרוב פחדם ויראתם, וידמה כי שאול להגיע אליו הנבואה, העלה העולה והשלמים כאשר ראה כי לא בא שמואל, ולא די שלא הועיל, אבל נמנעה גם כן נבואת שמואל להודיע אותו מה יעשה ואיך יתנהג בענין זאת המלחמה, לפי שכבר עבר על מצות ה' יתברך, במה שצוהו על ידי שמואל נביאו שיוחיל שבעת ימים עד באו אליו, אך לא חטא במה שהעלה העולות והשלמים והוא זר, כי אז היה מותר לזר להקריב בבמת יחיד, כמו שנתבאר בסוף זבחים.

[יג, יג-יד]
והנה גינהו שמואל על אשר לא שמר מצות השם אשר צוהו על יד נביאו שמואל, ואמר לו שזה העון יהיה סיבה שלא תקום מלכותו, ותנתן המלוכה לאיש אחר, וזה האיש שנתנה לו המלוכה הוא דוד. לפי מה שהתבאר אחר זה, וכבר יספק מספק ויאמר: איך יתכן שיאמר שמואל לשאול כי עתה הכין ה' את ממלכתך על ישראל עד עולם?!
וכבר התבאר מברכות יעקב לבניו כי המלוכה תהיה לשבט יהודה, ואם היתה המלוכה לשאול עד עולם לא יתכן שיתקיים הייעוד הזה שייעד יעקב, והנה התר זה הספק איננו ממה שיקשה לפי מה שנאמר, וזה כי אמרנו עד עולם יתכן שיובן עד זמן רחב, כמאמר חנה: וישב שם עד עולם, שהרצון בו כמו נ' שנה.
וכן מה שאמר בתורה ועבדו לעולם, הרצון בו עולמו של יובל כמו שבארנו שם, ולפי הענין היה הרצון בזה המאמר כי ה' יתברך הכין ממלכת שאול באופן שתתקיים זמן רחב לולי זה המרי שמנע ממנו הטוב ולא נתקיים המלוכה לו כי אם זמן מועט.

[יג, טו-טז]
ויקם שמואל וגו' -
ולא זכר שקם שאול עמו, לפי שהוא מבואר כי לא בא שאול בגלגל כי אם בעבור שמואל שייעד לו שיבא אליו שם להודיע לו מה יעשה, והנה ספר שכל העם הנמצא עם שאול ויונתן בנו היו בגבע בנימן, לא היו כ"א שש מאות איש כי השאר הלכו להם מרוב הפחד. והנה חנו פלשתים במכמש במקום שהיה שם שאול בתחלה.

[יג, יז]
ועשו להם שלשה ראשים להשחית ארץ ישראל, כי היו עם רב מאד כמו שקדם.

[יג, יט-כ]
והנה זכר כי בכל ארץ ישראל לא היה נמצא חרש ברזל אז, יהיה זה כן לפי מה שאחשוב כי למיעוט המצא הברזל בארץ ישראל, כמו שהוא מפי רבים היום, לא היו בישראל חרשי ברזל, ולזה היו צריכים לרדת אל הפלשתים לתקן להם כלי החרישה ועבודת האדמה, ולא הניחו הפלשתים שישב בישראל חרש פלשתי ליראתם שמא יעשו העברים חרב או חנית וימרדו בהם, הפלשתים היו עדיין מושלים בישראל ממשלה מה.

[יג, כב]
וזה היה סיבה שביום המלחמה לא נמצא חרב וחנית כי אם ביד אנשים מעטים עד שכבר קרה שלא היה לאחד מן הנערים שהיו את שאול ויהונתן בנו ונמצא החרב והחנית לשאול וליהונתן לבדם.

הפרק הבא    הפרק הקודם