רלבג לשמואל א' פרק יט

[יט, י]
ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר -
רוצה לומר שנסתלק מלפניו בעת זרקו החנית להכות דוד, והכה החנית בקיר ולא נגע בדוד. והנה היה זה נס עצום, כי עם היותו מנגן והיה משתדל שיהיה שירו משוער כראוי, נסתלק מפניו אחר זריקתו החנית אליו, ולפי שנתברר לדוד כי כלתה הרעה מאת שאול להמיתו, נס לביתו.

[יט, יא]
לשמרו ולהמיתו בבקר -
רוצה לומר לשמרו שלא יצא משם, כדי שיוכלו להביא אותו אליו בבקר להמיתו על ידי אחד מעבדיו, באופן שיתאמת שאול שכבר מת דוד, ולזה לא צוה למלאכים ששלח אל בית דוד שימיתוהו, כי ירא פן יעשה דוד עמהם בתחבולות למלט את נפשו בצד מה מן הצדדים, עם שכבר רצה שאול לעשות זה בסתר, כי חמס היה עושה להרוג את דוד על לא חמס בכפיו, ולזה השתדל בתחלה להכותו בחנית בהיותו מנגן בידו לפניו, שלא יתפרסם זה לזולתו, וזה גם כן בעת היות רוח אלהים רעה מבעתו, שאם יודע הדבר, יהיה לשאול התנצלות מצד חליו, או שיפילנו ביד פלשתים, כי בזה לא יאשימנו אחד מן האנשים.

[יט, יב]
בעד החלון -
הנה השומרים היו אצל הפתח שיכנסו בו לבית דוד, והחלון היה בכותל אחר מהבית, ומשם הורידה אותו מיכל כדי שימלט.

[יט, יג]
ולקחה התרפים ושמה אותם על המטה שידמה שיהיה שוכב במטה דוד, ונוד עשוי מעור עזים והיו בה שערות שמה מראשותיו להטעות הבאים שם, וימששו המקום ההוא, וידומה להם מפני השערות שיהיה שם דוד.

ואחר זה כסתה בבגד כביר העזים, להורות כי כסה דוד ראשו לשמרו מהקרירות בעת השינה עם שזה יהיה סיבה שלא יוכר להם שלא יהיה אחר במטה דוד, אם לא אחר שיגלו זה, ובין כך ובין כך יתכן שימלט דוד ויתרחק, ואחשב שעשתה זה מיכל, שאם ישכימו בבקר לקרא לה שתפתח להם, תוכל לדחותם בשתראה להם שהוא במטה, ותאמר להם שהוא חולה, כדי שיהיה לדוד מהפנאי יותר להתרחק.

[יט, טו]
והנה עם כל זה צוה שאול שיעלוהו אליו במטה אשר הוא בה, לחשקו בהריגתו.

[יט, טז]
והביאו המלאכים את המטה אשר היה בה דוד לפי מחשבתם, וכאשר היתה המטה אצל שאול, נתברר לו כי לא היה שם דוד, אך היו התרפים אל המטה והיה כביר העזים למראשות התרפים.

[יט, טז]
והנה התרפים היו על צורת בן אדם נעשית בשעות ידועות אצלם, והיו חושבים שהצורה ההיא תעורר הכח הדמיוני, בדרך שיהיה מתבודד מבין כחות שאר הנפש, בדרך שיקבל כח עליון כמנהגו, והיה שומע הדמיון קול נמוך מגיד העתידות, לפי מחשבתם, וכבר נכנס בהודעה הזאת מהחסרון, מה שכבר העירונו עליו בפירוש אמרו ואון ותרפים הפצר.

[יט, יח]
וישבו בניות -
אמרו שהיה בית מדרש לנביאים אצל עיר הרמה, שהיה יושב בה שמואל.

[יט, כ-כא]
להקת הנביאים נבאים -
רוצה לומר קהלת הנביאים מתנבאים דברים עתידים.

נצב עליהם -
רוצה לומר אצלם, והנה זאת הנבואה היתה ממין רוח הקדש בהשתמש החושים על מנהגיהם, וכאילו השפיע שמואל מן הרוח אשר עליו עליהם, ונתנבאו מלאכי שאול הראשונים והשנים והשלישים.

[יט, כג-כד]
וגם שאול נתנבא בבואו שם, ופשיטות הבגדים ונפלו ערום היה מחוזק הדבקות במושכלות, עם שלא היו מרגישים בענינים הגופיים, והתמיד זה לשאול כל היום ההוא וכל הלילה כדי שיוכל דוד להימלט אז מיד שאול.

הפרק הבא    הפרק הקודם