ראב"ע וירא פרק כב

[כב, א]
והאלהים נסה את אברהם -
יש אומר:

כי הסמ"ך תחת שי"ן והה"א תחת האל"ף. וטעם כל הפרשה יכחישם, רק נסה כמשמעו.

ואנשי שקול הדעת אמרו:

הדעות הם שתים:
האחת: דעת העתיד בטרם היותו.
והשנית: דעת היש הנמצא וזה פירוש נסה.
גם כי עתה ידעתי.

והגאון אמר:
שמלת נסה להראות צדקתו לבני אדם. גם מלת ידעתי כטעם הודעתי.
והלא ידע זה הגאון, כי בשעה שעקד בנו לא היו שם אפילו נעריו.

ואחרים אמרו:
כי פירוש והעלהו שם לעולה, שיעלהו אל ההר וזאת תחשב לו לעולה. ואברהם לא ידע סוד הנבואה וימהר לשחוט אותו והשם אמר לו: לא בקשתי זאת!

ואחרים אמרו:
הראה שתעלהו לעולה כמו והשקית אותם יין. והוצרכו אלא הגאונים לפירוש האלה, כי יאמרו לא יתכן אחר שיצוה השם מצווה שיאמר אחר כן לא תעשנה.
והנה לא שמו על לב הבכורים שהחליפם בלוים אחר שנה. ואחר שהכתוב אומר בתחילה והאלהים נסה את אברהם, סרו כל הטענות והשם נסהו כדי שיקבל שכר.

וטעם כי עתה ידעתי. כמו ואם לא אדעה.
ועוד אפרש סודו בפסוק ידעתיך בשם. אם יעזרני השם יודע הנסתרות.:

[כב, ב]
אחד ההרים -
שם נבנה הבית.
וכן מפורש ויבן שלמה את הבית בהר המוריה ואיננו הר גבוה. ובו היה גורן ארונה.

[כב, ג]
ויבקע עצי עולה -
ושמם על החמור.

[כב, ד]
ביום השלישי -
שיצא מבאר שבע.

[כב, ה]
יש אומרים:

איך אמר אברהם ונשובה?!

ואחרים ענו:
כי היה בדעתו להביא עצמותיו ואברהם דחם, כדי שלא יסורו עד שובו. ושלא ירגיש יצחק ויברח.

ורבותינו ז"ל אמרו:
שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים.
ואם דברי קבלה נקבל.
ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה ויהיה שכרו כפול משכר אביו,] שמסר עצמו ברצונו לשחיטה ואין בכתוב מאומה על יצחק.

ואחרים אמרו:
שהיה בן חמש שנים, גם זה לא יתכן, בעבור שישא עצי העולה.
והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים. והכריחו אביו ועוקדו שלא ברצונו והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו.

[כב, ח]
ואמר אלוהים יראה לו השה -
כי אילו אמר לו אתה העולה, יתכן שיברח.

[כב, יא]
אברהם אברהם -
פעמים, כמו בחפזון.

[כב, יג]
אחר נאחז -
אחר שנאחז בסבך בקרניו, ואם הוא חי"ת נאחז קמוץ, אז תחסר מלת היה, וכן טעמו אחר היותו נאחז. ורבים כמוהו.

ויש מפרש:
כי אחר דבק עם וישא אברהם את עיניו. ואילו היה כן, היה אחרי אחר כן או אחרי זאת. כמשפט הלשון בכל התורה.

[כב, יד]
וטעם בהר ה' יראה -
באלה הדברים:

[כב, טז]
בי נשבעתי -
זו היא השבועה הגדולה העומדת לעד.
יען -
מטעם ענה, זה המעשה יענה ויעיד:

[כב, יז]
שער אויביו -
מדינות בעלות שערים.

[כב, יח]
עקב -
שכר באחרית.

[כב, יט]
וישב אברהם -
ולא הזכיר יצחק, כי הוא ברשותו.
והאומרים ששחטו ועזבו ואחר כן חיה, אמר הפך הכתוב.

[כב, כ]
ילדה מלכה -
להזכיר יחס רבקה.


חסלת פרשת וירא

הפרק הבא    הפרק הקודם