ראב"ע בחוקותי פרק כז

[כז, ב]
יפליא -
יפריש ויבאר.

בערכך נפשות -
הטעם שידור נדר לאמר: אם השם יעשה לי כך, אפדה נפשי כדי ערכי או ערך בני, או ערך בהמה.

וכ"ף בערכך –
על דעת כל המדקדקים נוסף והטעם בערך.

ויש אומרים:
כי הכ"ף לנכח הכהן ויפרש כערכך הכהן כערכך אתה והה"א יקרא לו ה"א הקריאה ואמר על הערכך שהיא מלה זרה, כמו: בתוך האהלי.
ולפי דעתי: שהוא האהל שלי וכן הערכך.

וטעם נפשות
כלל לאדם ולבהמה.

[כז, ג]
מבן עשרים שנה -
החל משהוא נכנס בפקודים.

בן ששים -
זקן ודעת רבים כי זו גזרת מלך, כי מבן חדש עד חמש שנים יתן חמשה שקלים, אלו עבר יום אחד נוסף על חודש יתן חמשה שקלים.

ולפי דעת הגאון:
שיתן בכל שנה שקל עד חמש שנים שלימות, כי אמרו רבים שהם ארבע כחלקי השנים ואחר כן תשע עשרה שלמות ואחר כן תשע וחמשים לשוב אל המקום שהחל ממנו וחמשה עשר להשלמת חמשת ושבעים כנגד הד' החלקים.

ולפי האמת
שכל אלה שלמות או יום אחד בשנה חשוב שנה ולא נסמוך רק על דברי הקבלה, כי מה צורך לחלוק מבן חדש עד חמש ומחמש עד עשרים אחר שיתן לכל שנה שקל?!
ויש להשיב על דבר החדש והנה מי שהוא פחות מחדש ימים אין לו ערך ואחר ששים שב לאחור.
ועוד: מה יעשה אחר הששים שנה אם יתן כך תמיד?!
וכל אלה שבושים.

והכלל: כי הוא גזרת הכתוב, כי אילו היה על דרך תוספת הזכר על הנקבה, הנה אחר ששים יוסיף השלישית והנה מחמש עד עשרים יוסיף החצי ומחדש ועד חמש ומעשרים ועד ששים יוסיף על החצי עשיריתו.

[כז, ח]
והעריך -
שיושם הנערך במערכה אחת עם כך וכך, וכמוהו: אין ערוך אליך.

ומלת העריך –
מהבנין הכבד הנוסף
וכן: יעריכנו הכהן - להפריש בינו ובין יערכנו לפני ה'.

והעמידו -
הכהן, כאילו אמר: והעמידו הכהן לפני הכהן כאשר פירשתי, ויצק על כף הכהן השמאלית ויהיה דרך צחות, או יהיה והעמידו - שיעמיד הנודר נפשו.

[כז, יד]
כן יקום -
כמו יעמוד.

[כז, טז]
ואם משדה אחזתו -
שיירש עם ישראל.

חמר שעורים -
וכתוב: כי עשרת הבתים חומר ושם כתוב: האיפה והבת והנה זרע איפת שעורים בחמשה שקלים, וזו גזרת המלך בדמי העבד.

[כז, יז]
אם משנת היובל -
בעצם השנה.

[כז, יח]
ונגרע מערכך -
מה שהלך אחר היובל.

[כז, יט]
וי"ו ואם גאול יגאל. כפ"א רפה בלשון ישמעאל, והוא דבק בטעם הפסוקים שהם למעלה, כי הערך עיקר, אם יגאל השדה ואם לא יגאל.

[כז, כ]
ואם מכר -
טעמו או מכר ולא יוכל בעל שדה אחוזה שיגאלנו, בעבור שדה אחוזה שיגאלנו, בעבור שמכרו קודש לה'.

[כז, כא]
בצאתו ביבל -
הזכיר הכתוב על דרך כל שדה כי ביובל יצא.

כשדה החרם -
שידור נדר להחרימו גם הוא לכהן, והעריך לכהן כי הוא מעריך, ואין צורך להיותו כהן גדול.

[כז, כג]
מכסת -
כמו מכסת נפשות/

[כז, כד]
לאשר קנהו מאתו -
הוא המוכר והוא מפורש, לאשר לו אחזת הארץ.

[כז, כו]
יבכר לה' -
נודע שהוא לשם וזאת המלה מהבנין שלא נקרא שם פועלו, ופירושו: האומר אתן הבכור לשם.

[כז, כז]
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך -
הבכור עם התוספת חמישית, בעבור שהקדישו גם יתן שה, כי כן כתוב: אם לא יקדישנו ונמכר.

ופטר חמור -
בערך גם השה יתן.

ורבים אומרים:
לא כן.

[כז, כח]
מכל אשר לו -
שהוא ברשותו.

מאדם -
כמו: והחרמתי את עריהם.

[כז, כט]
יומת -
ומלת יחרם מהבנין שלא נקרא שם פועלו, כמו: יעמד חי.

[כז, לב]
תחת השבט -
שבט הרועה והנה הנבחר הוא האחד והעשירי שוה כמו זה רק העשירי יגאלנו, ואין כן הבכור והנה יתן הבכור והעשירי בבהמה ובזרע הארץ, שהיא התבואה הבכורים והמעשר.

[כז, לג]
יבקר -
כמו יבדיל, וכבר פירשתי שהמלה מגזרת בקר.

[כז, לד]
בהר סיני -
פירשתיו בפרשה הזאת ומי שיש לו לב להבין סוד העולם אז ידע סוד הבכור והעשירי, והנה אברהם נתן מעשר גם כן יעקב אבינו עליו השלום, ועוד אגלה קצת הסוד בזכרי מעשר שני, אם יעזרני אחד ואין לו שני.

חסלת פרשת בחקתי


הפרק הבא    הפרק הקודם