[כא, ב]
שמעו -
שמוע.

[כא, ג]
שאוני -
מעט.

[כא, ו]
פלצות -
כמו: ועמודיה יתפלצון.

[כא, ז]
עתקו -
כמו: שמנו עבו כמו: יצא עתק מפיכם.
הון עתק.

[כא, י]
עבר -
לשון הריון.

יגעיל -
מלשון רבותינו ז"ל:

מגעילן ברותחין.

והעניין שיקפא זרע הקרי.

[כא, יא]
עויליהם -
מן: עול ימים.

[כא, יב]
ישאו -
קול בתוף וכנור.

[כא, יג]
וברגע -
בלא עינויים.

[כא, טו]
כי נפגע בו -
כמו: ואל תפגע בי, לשון בקשה.

[כא, טז]
הן לא בידם טובם -
רק מהמקום ניתן להם, אף על פי שעצתם ודבריהם רחקו מני:

חבלי אף יחלק להם -
הפך: חבלים נפלו לי בנעימים.

ויש אומרים:
מן חבלי יולדה והראשון נכון.

[כא, יט]
אונו -
רשעו כמו מחשבות אונך כטעם: פוקד עון אבות.

וידע -
כמו: וידע אלמנותיו.

[כא, כ]
יראו עיניו -
כל אחד ואחד מבניו.

כידו -
כמו אידו מן העניין ואין לו חבר.

[כא, כא]
כי מה חפצו -
מה יועיל לו כל מה שהשאיר אחריו.

חצצו -
כמו: לא יחצו ימיהם.

[כא, כב]
הלאל ילמד דעת -
כאילו לא ידע המקום מה יעשה.

[כא, כג]
שלאנן -
הלמ"ד נוסף.

עטיניו -
בלשון ישמעאל, המקום שיברכו עליו הגמלים על המים.

[כא, כד]
ישוקה -
כאילו ישוקה תמיד ממשקה, על כן לא ייבש.

[כא, כז]
תחמסו -
מן חמס.

[כא, כח]
בית נדיב -
בעל ממון ואיננו צדיק.

[כא, כט]
תנכרו -
כמו תכירו.

[כא, ל]
ליום איד -
ליום חשך.
וקרוב ממנו: ואיד יעלה מן הארץ כענין יום ענן וערפל:

[כא, לא]
מי יגיד על פניו דרכו -
חוזר למקום והענין מי הגיד לו דרכו להיות כן והוא יעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.

ויש אומרים:
שהוא דבק והענין על מחשבת הרשע שיעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.

[כא, לב]
ועל גדיש ישקוד -
אמר רב האיי ז"ל:

שהיא הקובה שעל הקבר כמנהג ארץ ישמעאל.

והקרוב שהוא עפר והדומה לו ואין לו חבר.

[כא, לג]
רגבי נחל -
בלשון ישמעאל מקום חפירות הנחל והוא קרוב, בעבור ורגבים ידובקו.

ואחריו כל אדם ימשוך -
שימותו אחריו ואין מספר למתים שלפניו.

[כא, לד]
ותשובותיכם -
כן ענינו נשאר מעל בתשובותיכם מן ומעלה מעל.