[יג, א]
מוסר אב -
שיסרהו אביו, כי ידע שיקבל המוסר בהיותו חכם.

ובן לץ -
לא ישמע גערת אביו, כי איננו רוצה ליסרו בגלל ליצנותו וידע כי לא יקבלהו, או לא יאבה לשמוע לאשר ייסרהו.

[יג, ב]
מפרי, יאכל -
עומד במקום שנים וכן הוא מפרי פיהו יאכל איש טוב, שישולם לו שכר טוב.

ונפש בוגדים יאכל חמס -
מיד חומס, או החמס שיעשו.

[יג, ג]
נוצר פיו -
מדבר רעות, אז ישמור נפשו מצרה.

פושק -
פותח מן: ותפשקי רגליך.
פירוש: פותח שפתיו לדבר אשר לא נכון - מחתה תבא לו.

[יג, ד]
מתאוה -
מאכל.

ואין נפשו -
של עצל ואין לו מאומה.

ונפש חרוצים -
המתנודדים.

תדושן -
תשבע דשן.

[יג, ה]
דבר שקר -
דבר עדות שקר.

יבאיש -
ישנא הצדיק כדבר באוש וכמוהו להבאישני, כלומר יכלים הצדיק.

[יג, ו]
תצור תם -
איש תם דרך.

ורשעה תסלף חטאת -
איש חטאת ותעותהו.

[יג, ז]
יש, כופר -
שנים דבקים.

מתעשר -
שיעלה בעושר ולא היה לו כל מאומה.

ומתרושש -
שישוב רש והיה לו ממון רב ואין לזה מעלה על זה, כי העשיר אם יתפש בעבור ממונו - יתן עושר כופר נפשו, אבל רש לא ישמע גערת שוטר ונוגש.

[יג, ט]
אור, ישמח -
דרך משל, כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח כמו ישיש כגבור ואור צדיקים כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין: אור נגה עליהם והיתה אורה.

פרוש אחר:
יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה נפש הצדיק לאור השמש הזורח ונפש הרשע לנר, שאין לו העמדה ויכלה.
ואמר: ישמח כענין תגל נפשי.

ונר רשעים ידעך -
שתמות נפשם בלא עתם והוא נכון, כענין נר אלהים נשמת אדם.

[יג, י]
רק בזדון -
בעבור זדון שיזיד איש על רעהו, יתן המזיד מצה ומריבה, כלומר הזדון גורר המצה.

נועצים -
שיעצו שלא יעשו בזדון עמהם חכמה ואת כמו ועם.

[יג, יא]
מהבל ימעט -
בגזלה ובגנבה לא יצלח.

וקובץ על יד -
בעבור טורח יד, הוא ירבה הונו.
וכן: ויברך ה' אותך לרגלי, בעבור טורח רגלי.

[יג, יב]
מחלה -
מפעלת פירוש מי שתוחלתו נמשכה שהשם ימשכנה ולא יוכל להשיג התוחלת, תתן חולי ללב המוחיל.

ועץ חיים -
וכעץ מרפא כן תאות המתאוה כשתבאהו.
ויתכן שהוא הקובץ על יד.

[יג, יג]
בז לדבר -
המוסר יחבל וישחית לעצתו.

וירא מצוה -
כי הירא מן השם - הוא ירא ממצותו.

ישולם -
ישב בשלום.

[יג, יד]
תורת -
שהיא מורה לסור ממוקשי מות והפשעים הם המוקשים.

[יג, טו]
שכל -
שישכיל לעשות טוב השכל יתן חנו בעיני השם ורואיו.

ודרך בוגדים איתן -
וחזק דרכם שהמשכיל לא יוכל להשיבם, מדרך הבגידה בשכלו.

[יג, טז]
כל ערום -
שהערמה בלבו יעשה מעשהו בדעת.

וכסיל יפרוש אולתו -
לפני אחרים.

פירוש אחר:
יעשה בעבור דעת, כלומר יעשה ערמה ללמד דעת.

[יג, יז]
מלאך רשע -
אם הוא רשע - הוא יפול ברע.

ואמונים -
שם דבר, כלומר ציר אמונות מרפא לשולחים אותו.

[יג, יח]
ריש וקלון -
שיקלוהו אחרים שניהם יבאו לאיש שיפרע מוסר מלשון מפרע.

ושומר תוכחת -
שיוכיחוהו.

יכובד -
שיכבדהו השם, כענין: כי מכבדי אכבד.

[יג, יט]
תאוה נהיה -
דבק בעליון.
וכן הוא מי שהתאוה לשמור התוכחת ונהיתה, כאשר התאוה תערב לנפשו ותנעם לו.

ותועבת כסילים -
מי שהוא סור מעשות רע, סור פעול:

[יג, כ]
ורועה -
מלשון רעך.

ירוע -
ישבר.

[יג, כא]
תרדף -
פועל יוצא, כלומר הרעה שיעשו החטאים, היא מסבבת שירדפו אחריהם.

ואת צדיקים -
שיעשו הצדק, השם ישלם להם שכר טוב.

[יג, כב]
טוב -
איש טוב יעזוב נחלה לבני בניו.

וצפון -
השם יצפון לצדיק ממון החוטא, כענין: רשע יכין וצדיק ילבש.

[יג, כג]
ניר ראשים -
יתכן להיותו שם פועל מן: נירו לכם ניר כמו: רב אוכל יהי לראשים, בעת שיזרעו ויעבדו את האדמה, כענין: עובד אדמתו ישבע לחם.

ויש איש נספה -
בעבור שאינו יודע משפט, נירה וזריעה, כמו: ויסרו למשפט, שהוא מדבר על ענין הזריעה.

[יג, כד]
שחרו -
ייסרהו בכל שחר.

[יג, כה]
צדיק אוכל -
עד שתהיה שבעה.

תחסר -
מאכל שלא תהיה שבעה.