[ז, א]
בני שמור.

[ז, ג]
על לוח לבך -
שלא תשכחם.

[ז, ד]
ומודע -
קרוב הידוע.

[ז, ה]
לשמרך -
כי קרוביו של אדם ישמרוהו, מדרך רע.

[ז, ו]
נשקפתי -
אלה דברי שלמה וטעמו נגליתי ונראיתי למשקיפים אותי, כדי שישמחו בני אדם בראותו, וכן נשקפה ותיבב וטעם הנשקף, להראות עצמו והמשקיף לראות אחרים.

[ז, יא]
המיה -
כדי שתשמיע קולה למבקשיה באפלה.

סוררת -
דוברת סרה.

ישכנו -
בלשון זכר, והנכון תשכונה.

[ז, יב]
ואצל -
עד שתמצא חסר לב.

[ז, יג]
ותאמר -
נשתנה בעבור ההפסק, כי לו מלה זעירה וכן: ישפוטו הם:

[ז, יד]
זבחי -
דוברת לו כזבים.

[ז, טז]
חטובות -
מחוטבות תבנית היכל.

[ז, יז]
אהלים -
חסר וי"ו:

[ז, יח]
דודים -
אהבים, אתן את דודי.

[ז, יט]
האיש -
ולא אמרה אישי, כי אינו נחשב בעיניה מאומה בזנותה עם אחרים.

[ז, כ]
הכסא -
ראש חודש שיתכסה בו הירח.

[ז, כא]
תדיחני -
מדרך הישרה.

[ז, כב]
וכעכס -
כמו תעכסנה פירוש תראנה העכסים והם דומים לכבל. וכן הפירוש: וכעכס - שהאויל קשה להביא רגלו בו, כן הוא קשה להביאו אל מוסר.

[ז, כג]
חץ -
מדמה נגע האל לחץ, והטעם: עד שיפלח חץ כבדו ולא יקבל מוסר.

אל פח -
כן מהרה יפלחהו חץ, ולא ידע האויל כי בעבור נפשו שתמות הוא שונא מוסר, וזהו הנכון.

[ז, כד]
ועתה בנים -
כי העם כבנים.

[ז, כה]
ואל תתע -
מדרך הישרה, בעבור נתיבות הזונה.

[ז, כז]
שאול -=
שהוא ביתה, יורדות הדרכים ומורידות אותה כפירוש נעו מעגלותיה, או יורדות רמז לרגליה וכאשר דבר גנות האשה הראה דבר מעלת החכמה, שהיא מיסרת הפתאים.