פסוק א
אזור. חגורה של פשתן
ושמתו על מתניך. למען ימלא זיעה וימהר להרקיב
ובמים לא תביאהו. לא תכבסו לנקותו מן הזיעה:

פסוק ג
שנית. בדבר האזור:

פסוק ד
פרתה. לנהר פרת
וטמנהו שם. תצפינו שם בשן הסלע:

פסוק ה
בפרת. אצל נהר פרת:

פסוק ז
ואחפור. כי כסהו בעפר ממעל
נשחת. נתקלקל ונרקב
לא יצלח לכל. לא היה ראוי לשום דבר:

פסוק ט
ככה. כמו השחתת האזור כן אשחית את גאון וגו'
הרב. המרובה מאד:

פסוק י
העם הזה. ר"ל לפי שהעם הזה הרע הם הממאנים לשמוע דבר ה'
בשרירות לבם. במה שלבם מראה להם ומתאוה לה
ויהי. לכן יהיה העם כאזור הזה:

פסוק יא
כי כאשר ידבק. ר"ל לזה המשלתים לאזור כי כמו האזור דבוק הוא למתני איש כן וגו'
ולשם. ולהיות להם הדבר הזה לשם טוב וגו'
ולא שמעו. והם לא שמעו אל דברי ולכן יהיו נשחתים כאזור הזה:

פסוק יב
את הדבר הזה. והוא כה אמר ה' וגו'
כל נבל. כל נאד יהיה מלא יין
ואמרו. וכשיאמרו אליך וכי לא נדע אשר כל נבל דרכו למלאותו יין:

פסוק יג
הנני ממלא וגו'. ר"ל דברי המה למשל לומר כמו הנאד על שהוא ראוי ליין כן אמלא את כל יושבי ארץ יהודה וגו' שכרון ר"ל יהיו מבולבלים מהצרות כמו השכור המבולבל ביינו כי כן ראוי להם וכן יהיו
היושבים לדוד. ר"ל זרע דוד היושבים על כסא המלוכה
הכהנים. כהני הבעל
הנביאים. נביאי השקר:

פסוק יד
ונפצתים. אשבר אותם זה אחר זה בסמוך לו:

פסוק טו
אל תגבהו. אל תהיו גבהי לב לבלי הכנע למקום
כי ה' דבר. שאל תגבהו:

פסוק טז
תנו וגו'. הכבדו לה' והכניעו עצמכם לפניו
בטרם יחשיך. עד לא יחשיך עליכם מאור היום בעבור מרבית הצרות
יתנגפו רגליכם. יוכו רגליכם באבני מכשול כשתלכו גולה על הרי חושך
וקויתם לאור. כאשר תקוו שיהיה לכם הרווחה מה אז ישים אותה המקום לצלמות ויהיה מושם לערפל וכפל הדבר במ"ש:

פסוק יז
ואם לא תשמעוה. אם לא תקבלו אמרי הנה תבכה נפשי במסתרים במקום שהוא בחדרי הגוף כי רואה אני הרעה המוצאת אתכם
מפני גוה. מפני הגאות שיש בכם ולא תאבו להכניע אל המקום
ודמוע תדמע. מלבד בכיית הנפש עוד דמוע תדמע וחזר ופירש ותרד עיני דמעה בעבור שנשבה עדר ה' הם ישראל עם מרעיתו וצאן ידו:

פסוק יח
אמור. ה' אמר אל הנביא אמור ליהויכין ולמלכה אשתו השפילו שבו ר"ל שבו במקום שפל מוטה לארץ ואל תשבו על כסאות
כי ירד מראשותיכם. ר"ל גדולתכם וחזר ופירש עטרת תפארתכם:

פסוק יט
ערי הנגב. הם ערי יהודה שהמה בדרום א"י
סוגרו ואין פותח. ר"ל הרי הם חרבים ולכן סוגרו ואין מי פותח כי הואיל ואין שם אדם מי יפתח שערי העיר
הגלת יהודה כולה. כל יהודה גלה
הגלת שלומים. ר"ל גלות שלימה כי כשגלה יכניה נשארו רבים מהשרים וכל עם הארץ לכן אמר עתה בגלות צדקיה יהיה גלות שלימה כי יגלו כולם:

פסוק כ
שאו עיניכם. אתה המלך והגבירה שאו עיניכם וראו חיל כשדים הבאים מצפון
איה העדר. איה עם יהודה הניתן לך להיות להם לרועה ומלך ואיה צאן תפארתך הלא ילכו גולה:

פסוק כא
מה תאמרי. במה תנצל כאשר האויב ישגיח בך לקחת אותך בשבי
ואת למדת. אתה בעצמך הרגלת את הבבלים להיות עליך אלופים להיות ראשים עליך כי על שהראה חזקיה לשלוחי מרודך בלאדן מלך בבל את כל בית נכאתה הסית לבם אותם להלחם בישראל פעם בפעם לקחת האוצרות
חבלים יאחזוך. בבוא האויב יאחוז אותך חבלים ומכאובים כמו אשה הכורעת ללדת:

פסוק כב
וכי תאמרי. וכי תוכל להרהר בלבך מדוע קרה לי הצרות האלה הלא בעבור רוב עוונך בא לך בזיון רב כאשה זונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה דרך בזיון ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה
נחמסו עקביך. עקבי רגליך נתגלו והוסרו מן הכסות שעליהם ר"ל קבלת בזיון הרבה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמפשיטין חלוקה ומוליכים אותה ערומה ויחפה:

פסוק כג
היהפוך. האם יוכל הכושי להפוך עורו משחרות ללובן האם יוכל הנמר להפוך הכתמים שבעורו לבל יהיה בו הכתמים הלא הוא דבר שאי אפשר כי המה דבר טבעי בהם
גם אתם. כן גם אתם תוכלו להיטיב מפני ההרגל הרע שאתם מורגלים ונעשה אצלכם כדבר טבעי ור"ל כמו שאין הכושי והנמר יכול להשתנות כן גם אתם והוא ענין גוזמא והפלגה ולומר בקושי רב תשתנו ממעשיכם:

פסוק כד
ואפיצם. לכן אפזרם במצרים במהירות רב כמו הקש העובר ממקומו בקלות על ידי הרוח הבא מפאת המדבר שאין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו:

פסוק כה
זה גורלך. זה הגמול יהיה חלקך וזהו המנה הניתן לך מאתי מדה במדה על אשר שכחת אותי ובטחת במצרים שהיא שקר לכן אשכחך גם אני:

פסוק כו
וגם אני חשפתי שוליך. ר"ל על כי זנית אחרי עכו"ם לכן אביא עליך בזיון רב כדרך שמבזין את הזונה ולפי שהמשיל אותה לזונה אמר לשון בזיון הזונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה על פניה
ונראה קלונך. בזיונך יהיה נראה לכל:

פסוק כז
נאופיך. מרבית הניאוף שבך והרמת קול שמחה של קלות ראש ומחשבות זנותך ר"ל הנה כל אלה עדיין הם עמך ולא עזבתם
שקוציך. העכו"ם כמתועב השקץ
לא תטהרי. ר"ל אינך רוצה לטהר אחר שנטמאת כי קשה לך לפרוש מן הטומאה ואם תאמרי שתטהרי עדיין אמרי אחרי מתי עוד תטהרי וכי אחר שתלך בגולה: