רלבג למלכים ב פרק א

[א, א]
ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב -

ספר זה להעיר, שיותר רעות היו פעולות אחזיה מפעולות אחאב, כי אחאב שב קצת מרוע מעשיו, אבל זה היה מחזיק בכל אותן הפעלות הרעות שעשו אביו ואמו, וכאילו היה זה סיבה שפשע מואב בישראל, ולא נתנו למלך ישראל המס שהיו נותנים לו מקודם.

[א, ב]
בעד השבכה -

הוא מעשה רשת עשוי על הארובה, שיכנס האור דרך הנקבים אשר בשבכה בבית אשר תחת העלייה.

[א, ד]
וילך אליה -

רצה לומר, שכבר הלך לקראת מלאכי מלך שומרון, ואמר להם מה שצוהו ה' יתברך.

[א, ז]
מה משפט האיש -

רצה לומר, מה מנהג האיש, וכן: וכה משפטו כל הימים.

[א, ט-יד]
וישלח אליו שר חמשים וחמשיו
-
רצה לומר, ששלח לאליהו לכבודו לקרוא לו שר גדול שהיו חמשים איש הולכים לפניו, והלכו עמו החמשים איש ההם.

איש האלהים המלך דבר רדה -

ידמה מדבריהם שהם היו רוצים להביאו עמהם בהכרח מצד מצות המלך, ולזה אמרו לו שיבא במצות המלך. והרגיש אליהו מענינם שהיה בדעתם, שאם לא יסכים ללכת מעצמו, יקחוהו בכח למלאת מצות המלך, ואז אמר להם כי מאחר שהם קוראים אותו איש אלהים, הנה מזה הצד אינו תחת המלך ולא יועילו בחזקם עמו, ולזה אמר: ואם איש אלהים אני תצא אש מן השמים ותאכל אותך ואת חמשיך.
ולפי שהשר השני דבר אליו גם כן, באופן שדבר אליו הראשון, עשה אליהו שירדה אש מן השמים גם כן, ואכלה אותו ואת חמשיו. אמנם השר השלישי לא הראה שיבא אליו בכח, אבל בא אליו בתחנונים, ולזה לא עשה אליהו דבר כנגדו, וגם לא היה מסכים לבא עם השר ההוא אל המלך, ליראתו מהמלך ההוא ומאיזבל אמו.

[א, יז]
בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה -

יש בכאן ספק חזק, והוא שלא יתכן שיחיה אחזיהו עד שנת שתים ליהורם בן יהושפט, וזה שכבר מלך בשנת שבע עשרה ליהושפט, ולא מלך כי אם שתים שנים כמו שקדם, וכבר מלך יהושפט עשרים וחמש שנה, ולזה לא יתכן שנאמר שהתחיל למלוך יהורם בן אחאב בשנת שתים ליהורם בן יהושפט.
ואם אמרנו שכבר התחיל למלוך יהורם בן יהושפט בחיי אביו מעת מות אחאב, הנה לא יתכן מה שאמר: ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור, שהרי החזיק בה בחייו, והנה זכר במה שיבא, כי בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה הלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה, וזה ממה שיוסיף עוד ספק על זה.
ועוד שהרי אחר זה כתב כי בשנת אחת עשרה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה, וזה לאות כי כשיאמר בשנת כך למלך כך היה כך, הנה פעם ירצה בו שעברו אותן השנים למלך, ופעם ירצה שהמלך בשנה ההיא, ויהיה הרצון באמרו בשנת אחת עשרה ליורם בן אחאב, שכבר עברו לו אחת עשרה שנה והיא בשנת שתים עשרה; והרצון באמרו בשנת שתים עשרה הוא, שכבר היה בשנה ההיא.
והנראה בעיני, כי מפני החתון שהיה ליהושפט עם אחאב, היה יהושפט מולך אחרי מות אחאב עם מלך ישראל כל ימיו, כי היו חולקים לו כבוד בני אחאב, מפני היותו זקן והתחתן באחאב. ולזה תמצא שאמר בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה, והרצון בו, שיהושפט היה מנהיג מלכות ישראל עמו, וכאילו היה יהושפט מלך ישראל גם כן, והוא מבואר שהוא מחוייב שיהיה פירושו כן, כי אי אפשר שיהיה הרצון בו שתהיה שנת חמש ליהושפט, כי שנת החמש ליהורם בן אחאב היא שנת עשרים וחמש ליהושפט, אחר שכבר מלך אז יהורם בן יהושפט. ובזה הדרך נאמר, שעד שהתחילה השנה השנית למלכות יהורם מלך יהודה, היה מלך יהודה משתתף עם יהורם בן אחאב בהנהגת המלכות, כי כבר תמצא במלחמותיו שהיה יהושפט תמיד עמהם.
והנה לישב כל אלו הפסוקים, ידמה בעיני שהשנה שמלך בה אחזיה היתה שמנה עשרה ליהושפט, רצה לומר, שכבר עברו לו שבע עשרה, ובמלוך יהורם עברו ליהושפט שמונה עשרה שנה, והיה בשנת התשע עשרה; ובשנה שעברו חמש שנים ליהורם בן אחאב מלך ישראל, מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה, ובזה לא יפול שום ספק, כי כשעברו לאחאב ארבע שנים מלך יהושפט, ונשארו לאחאב י"ח שנים מקוטעים; ולזה לא עברו ליהושפט במותו כי אם י"ז שנים שלמים, והיה בשנת שמנה עשרה, ומלך אחזיה שתי שנים מקוטעים, ומת כשהיה יהושפט בשנת התשע עשרה.
ואחר כן חיה יהושפט פחות משש שנים, בדרך שלקח מהשנה העשרים וחמש מעט, ואז עברו חמש שנים ליהורם בן אחאב והיא בשנה הששית. וכשעברו לו אחת עשרה שנה, והיה בשנה השתים עשרה, בדרך שלקח מהשתים עשרה יותר ממה שלקח מהשנה הששית, הנה כבר עברו ליורם בן יהושפט יותר משש שנים שלמים, והיותר היה קצתו מהשנה הראשונה ליהורם בן יהושפט, וקצתו היה מהשנה השמינית, ונחשב לו זה שמנה שנים, ולא היה כי אם שש שנים ויותר מעט. ולפי שהשנה הראשונה ליהורם בן יהושפט לא היתה אלא זמן מועט מאד כמו שבארנו, הנה לא נראה בזמן ההוא היות מלך יהודה בלתי משתתף עם מלך ישראל בהנהגת ישראל, ולא הראה לו זה עד בא השנה השנית ליהורם מלך יהודה, והנה בזה הדרך נתישב כל זה בלי שום ספק.

הפרק הבא    הפרק הקודם