רשי, בראשית פרק מ

(א) אחר הדברים האלה -
לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם:
חטאו -
זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו:
והאופה -
את פת המלך ואין לשון אפייה אלא בפת, ובלע"ז פיסטו"ר [אופה]:

(ד) ויפקד שר הטבחים את יוסף -
להיות אתם:
ויהיו ימים במשמר -
שנים עשר חדש:

(ה) ויחלמו חלום שניהם -
ויחלמו שניהם חלום, זה פשוטו.

ומדרשו:
כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם את חלומו ופתרון חברו, וזו שנאמר (פסוק טז) וירא שר האופים כי טוב פתר:
איש כפתרון חלומו -
כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם:

(ו) זעפים -
עצבים כמו (מ"א כ מג) סר וזעף, (מיכה ז ט) זעף ה' אשא:

(י) שריגים -
זמורות ארוכות שקורין וידי"ץ בלע"ז [ענף גפן]:
והיא כפרחת -
דומה לפורחת. והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה ונעשה סמדר, אישפני"ר בלע"ז [להנץ] ואחר כך הבשילו,
והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין, עד כאן תרגום של פורחת.
נץ גדול מפרח.
כדכתיב (ישעיה יח ה) ובוסר גומל יהיה נצה.
וכתיב (במדבר יז כג) ויוצא פרח, והדר ויצץ ציץ:

(יא) ואשחט -
כתרגומו:
ועצרית,
והרבה יש בלשון משנה:

(יב) שלשת ימים הם -
סימן הם לך לשלשת ימים.
ויש מדרשי אגדה הרבה:

(יג) ישא פרעה את ראשך -
לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עימהם:
כנך -
בסיס שלך ומושבך:

(יד) כי אם זכרתני אתך -
[אשר אם זכרתני אתך] מאחר שייטב לך [כפתרוני]:
ועשית נא עמדי חסד -
אין נא אלא לשון בקשה:

(טז) סלי חורי -
סלים של נצרים קלופים עשוים חורין חורין, ובמקומנו יש הרבה, ודרך מוכרי פת כסנין שקורין אובלידי"ש [רקיקים] לתתם באותן סלים:

(כ) יום הלדת את פרעה -
יום לידתו, וקורין לו יום גינוסיא. ולשון הולדת, לפי שאין הולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת.
וכן (יחזקאל טז ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך.
וכן (ויקרא יג נה) אחרי הוכבס את הנגע, שכיבוסו על ידי אחרים:

וישא את ראש וגו' -
מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אלו בתוכם, כמו (במדבר א ב) שאו את ראש, לשון מנין:

(כג) ולא זכר שר המשקים -
בו ביום:
וישכחהו -
לאחר מכן. מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר (תהילים מ ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרוים (ישעיה ל ז) רהב.

הפרק הבא    הפרק הקודם