רשי, דברים פרק כז

(א) שמור את כל המצוה -
לשון הווה גרדנ"ט בלע"ז (בעאבאכטענד):

(ב) והקמות לך -
בירדן ואחר כך תוציא משם אחרות ותבנה מהן מזבח בהר עיבל נמצאת אתה אומר ג' מיני אבנים היו שנים עשר בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל כדאיתא במסכת סוטה (ל"ה):

(ח) באר היטב -
בשבעים לשון:

(ט) הסכת -
כתרגומו:
היום הזה נהיית לעם -
בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית:

(יב) לברך את העם -
כדאיתא במסכת סוטה (לב א):
שישה שבטים עלו לראש הר גריזים, וששה לראש הר עיבל והכוהנים והלוים והארון למטה באמצע, הפכו לוים פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו' ואלו ואלו עונין אמן. חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ואומרים, (פסוק טו) ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' וכן כולם עד (פסוק כו) ארור אשר לא יקים:

(טז) מקלה אביו -
מזלזל לשון ונקלה אחיך (לעיל כ"ה, ג):

(יז) מסיג גבול -
מחזירו לאחוריו וגונב את הקרקע.
לשון והוסג אחור (ישעיה נט, יד):

(יח) משגה עור -
הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה:

(כד) מכה רעהו בסתר -
על לשון הרע הוא אומר.
ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן:
י"א ארורים יש כאן כנגד י"א שבטים וכנגד שמעון לא כתב ארור לפי שלא היה בלבו לברכו לפני מותו כשברך שאר השבטים לכך לא רצה לקללו:

(כו) אשר לא יקים -
כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה.


הפרק הבא    הפרק הקודם