רשי, שמואל ב פרק יא


פרק יא, א
לעת צאת המלכים. יש עת בשנה שדרך החיילות לצאת, כשהארץ מלאה קמות, והסוסים מוצאים תבואה בשדה לאכול.

פרק יא, ד

מטומאתה. מנדתה.

פרק יא, ו

שלח אלי את אוריה. שהיה מתכוין שישכב עם אשתו, ויהא סבור שממנו היא מעוברת.

פרק יא, ח

משאת המלך. [תרגום] סעודתא דמלכא.

פרק יא, טו
ונכה ומת. כדי שתהא מגורשת למפרע, ונמצא שלא בא על אשת איש, שכל היוצא למלחמה, כותב גט לאשתו על תנאי, אם ימות במלחמה (שבת נו א).

פרק יא, כא

בן ירובשת. הוא גדעון, שעשה מריבה עם הבושת, הוא הבעל.

פרק יא, כה

החזק מלחמתך אל העיר והרסה. עד כאן דברי השליחות. וחזקהו. דוד אמר למלאך, וחזקהו ליואב בדברי תנחומין, שלא ירך לבו.

הפרק הבא    הפרק הקודם