פסוק ב
וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. לַחֲלק כָּבוד לַמַּלְכוּת כְּפִי הָאֶפְשָׁר לו אָז, וְהַהֵפֶךְ "וְלא קָם וְלא זָע מִמֶּנּוּ" (אסתר ה, ט).

פסוק ד
וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה אָז כְּבָר נולְדוּ כָּל הַשְּׁבָטִים חוּץ מִבִּנְיָמִין, וּכְבָר אָמַר לִי בְּצֵאתִי לְחָרָן "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" (לעיל כח, יג), אִם כֵּן הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתֵּן לִי קָהָל שֶׁל עַמִּים בְּעִנְיַן יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְאֵין לַחְשׁב שֶׁאָמַר זֶה אֶלָּא עָלֶיךָ, שֶׁנָּתַן לִי אותְךָ וְאֶת שְׁנֵי בָּנֶיךָ יַחְדָּו.

פסוק ה
וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּולָדִים לְךָ.. לִי הֵם. שֶׁאותָם לְבַדָּם נָתַן לִי יַחְדָּו עִמְּךָ, כְּעִנְיַן "רְאה פָנֶיךָ לא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אתִי אֱלהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ" (פסוק יא).

פסוק ו
וּמולַדְתְּךָ אֲשֶׁר הולַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם. שֶׁהֵם בְּנֵי בָּנֶיךָ, הַנִּקְרָאִים מולַדְתְּךָ בֶּאֱמֶת.

לְךָ יִהְיוּ. יִקָּרְאוּ "בֵּית יוסֵף" וְיִתְבָּרְכוּ בְּבִרְכותֶיךָ. עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה יִקָּרֵא כְּאֶחָיו שֶׁעַל שֵׁם מְנַשֶּׁה, לִנְחל עִמָּם בְּנַחֲלָתו, וְכֵן כָּל אֶחָד מִבְּנֵי אֶפְרַיִם יִקָּרֵא כְּאֶחָיו, עַל שֵׁם אֶפְרַיִם, לִנְחל עִמָּם בְּנַחֲלַת אֶפְרַיִם.

פסוק ז
וַאֲנִי. שֶׁמָּא תּאמַר, כְּשֶׁאָמַר אֵלַי הָאֵל יִתְבָּרַךְ "וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים" (פסוק ד), הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאולִיד עוד בָּנִים, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא, זֶה לא יִתָּכֵן כִּי בְּבאִי מִפַּדָּן, כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלַי אָז הָאֵל יִתְבָּרַךְ (לה, יא יב).

מֵתָה עָלַי רָחֵל. כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה 'אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ' (סנהדרין כב, ב).

בַּדֶּרֶךְ, בְּעוד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבא אֶפְרָתָה. תֵּכֶף כְּשֶׁנָּסַעְתִּי מֵאותו הַמָּקום שֶׁהָיָה מְדַּבֵּר הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֵלַי, בְּעודִי בַּדֶּרֶךְ, טֶרֶם הַגִּיעִי לְבֵית לֶחֶם.

וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת. וְכָל כָּךְ גָּבְרָה עָלַי טִרְדָּתִי וְאֶבְלִי שֶׁלּא עָצַרְתִּי כּחַ לְהולִיכָהּ לְבֵית קְבָרות בֵּית לֶחֶם, וְאֵין סָפֵק כִּי מֵאָז הָיָה "לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט, כב), וְלא שָׁלַט עוד בִּי יֵצֶר הָרָע לְהִתְלַכְלֵךְ בְּחֵטְא, וְלא נִשְׁאַר בִּי כּחַ לְהולִיד בָּנִים.

פסוק ח
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוסֵף. רָאָה שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לא הִכִּיר מִי הֵם.

פסוק ט
בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלהִים בָּזֶה. בָּנַי הֵם, וְלא בְּנֵי בָּנַי, אֲבָל הֵם אותָם הַבָּנִים אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלהִים "בָּזֶה", בְּעודִי לְבַדִּי פּה כְּאָמְרְךָ "הַנּולָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה" (פסוק ה), וְאָמַרְתָּ "לִי הֵם" (שם).

פסוק י
לא יוּכַל לִרְאות. הֵיטֵב כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתו בִּרְאותו אותָם, כְּעִנְיַן "אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם" (במדבר כג, יג), וּכְעִנְיַן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (דברים לד, א), כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אותָהּ, וְכֵן בֶּאֱלִישָׁע "וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם" (מלכים ב ב, כד).

וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. כְּדֵי שֶׁתִּדְבַּק נַפְשׁו בָּהֶם וְתָחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתו.

פסוק יא
גַּם אֶת זַרְעֶךָ. וַעֲלֵיכֶם אָמַר "קְהַל עַמִּים" (פסוק ד), וְזֶה אָמַר אֵלַי כְּשֶׁבֵּרְכַנִי בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ, כְּאָמְרו לְמַעְלָה "וַיְבָרֶךְ אתִי" (פסוק ג), אִם כֵּן רָאוּי שֶׁאותָהּ הַבְּרָכָה תָּחוּל עֲלֵיכֶם, וְלָכֵן בֵּרֵךְ אָז אֶת יוסֵף (פסוק טו) וְאֶת בָּנָיו (פסוק כ).

פסוק יב
מֵעִם בִּרְכָּיו. שֶׁל אָבִיו שֶׁחִבֵּק אותָם.

פסוק יד
שִׂכֵּל אֶת יָדָיו. הִשְׂכִּיל וְהֵבִין בְּמִשּׁוּשׁ יָדָיו בְּלא רְאוּת.

פסוק טו
וַיְבָרֶךְ אֶת יוסֵף. וְלא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִרְאִיָּה וְלא לְחִבּוּק וְלא לִנְשִׁיקָה, וְלא הִזְכִּיר מֶה הָיְתָה הַבְּרָכָה.

וַיּאמַר. אַחַר שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יוסֵף.

הָאֱלהִים, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבתַי לְפָנָיו. אַתָּה אֱלהִים אֲשֶׁר
אַתָּה הוּא שֶׁהִתְהַלְּכוּ אֲבותַי לְפָנָיו, עֲשֵׂה בִּזְכוּתָם.

הָאֱלהִים הָרעֶה אתִי. אַתָּה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד.

פסוק טז
הַמַּלְאָךְ הַגּאֵל אתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ. צַוֵּה, שֶׁהַמַּלְאָךְ הַגּואֵל אותִי יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, אִם אֵינָם רְאוּיִים לְבִרְכָתְךָ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי.

וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. לא שֵׁם תֶּרַח וְנָחור, כִּי הַצַּדִּיקִים לא יִקָּרֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם אֲבותָם הָרְשָׁעִים. וְכֵן בְּהֵפֶךְ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה 'דְּקַרִינָן לִרְשִׁיעָא אֲפִלּוּ בַּר צַדִּיקָא רְשִׁיעָא בַּר רְשִׁיעָא' (סנהדרין נב, א), שֶׁלּא יִתְיַחֵס לְאָבִיו הַצַּדִּיק, אֲבָל יִתְיַחֵס לְאֵיזֶה מֵאֲבותָיו הָרְשָׁעִים. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים וְנֶעֱזָרִים לַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִתְיַחֵס לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק, עַל דֶּרֶךְ "יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" (תהלים פו, יא).

פסוק יח
כִּי זֶה הַבְּכר, שִׂים יְמִינְךָ עַל ראשׁו. כִּי אָמְנָם הַסְּמִיכָה בַּיָּד תְּכַוֵּן הַנֶּפֶשׁ אֶל מַה שֶּׁנִּסְמָךְ עָלָיו, כְּעִנְיַן "וַיִּסְמךְ אֶת יָדָיו עָלָיו" (במדבר כז, כג). וְכחַ הַיָּמִין חָזָק מִכּחַ הַשְּׂמאל, וּתְכַוֵּן יותֵר סְמִיכַת הַיָּמִין אֶל הַיָּמִין מִמַּה שֶּׁתְּכַוֵּן אותָהּ סְמִיכַת הַשְּׂמאל אֶל הַשְּׂמאל.

פסוק כא
הִנֵּה אָנכִי מֵת. הִנְנִי מְצַוֶה בִּשְׁעַת מִיתָה וּמְקַיֵּם הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַתִּי.

וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ. וְשָׁם תִּתְקַיֵּם מַתְּנָתִי.

פסוק כב
וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ. "וַאֲנִי" הִנֵּה אָמְנָם לא הֶעֱבַרְתִּי נַחֲלָה כְּלָל כְּשֶׁ"נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ" בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲבותֵיכֶם בִּלְעָדַי, כִּי נָתַתִּי לְךָ מַה שֶּׁ"לָּקַחְתִּי מִיַּד" מִי שֶׁהוּא "אֱמורִי" בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וּבַעַל אֲמִירָה, שֶׁאומֵר הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינו עושֶׂה לְהֵיטִיב. וְזֶה הוּא עֵשָׂו, כְּשֶׁקָּנִיתִי הַבְּכורָה מִמֶּנּוּ, כִּי לוּלֵא זֶה לא הָיָה לְאַחֶיךָ בִּירֻשַּׁת הָאָבות כָּל כָּךְ חֵלֶק בָּאָרֶץ.

בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. בְּחָכְמָתִי וּבִינָתִי, שֶׁהֵם חַרְבָּם וְקַשְׁתָּם שֶׁל צַדִּיקִים, כְּאָמְרו "חֲגור חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּור" (תהלים מה, ד). וּכְבָר בֵּאֲרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה 'הַהוּא בְּדִבְרֵי תּורָה הוּא דִּכְתִיב' (שבת סג, א), וּכְעִנְיָן עַל הֵפֶךְ זֶה "שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, וּלְשׁונָם חֶרֶב חַדָּה" (תהלים נז, ה), וּכְעִנְיַן "וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁונָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר" (ירמיהו ט, ב).