ילקוט שמעוני, בראשית פרק מ


[מ, א]
ויהי אחר הדברים האלה חטאו -
מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני.

ר' חמא בר חנינא אמר:
לא היו ראויין אומות העולם להיות בהן דוויים וסחופים.
ולמה יש בהם?
שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להן: לא אומה של דוויים אתם?
הדא הוא דכתיב: וחרפת נבל אל תשימני.

ר' שמואל בר נחמן אמר:
לא היו ראויין אומות העולם שיהא בהן מעלה חטטים.
ולמה יש בהן?
שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להם: לא אומה של מצורעים אתם?
על שם: וחרפת נבל אל תשימני.
מכל פשעי הצילני - זה יוסף.

ותקרא לאנשי ביתה -
נתנה אותו בפיהם של כולם.
אמר הקב"ה: מוטב שיפנו אלו באלו ואל יפנו לצדיק זה, הדא הוא דכתיב: ויהי אחר הדברים האלה חטאו.

רבנן אמרי:
שר המשקים - נמצא זבוב בתוך פיילי פוטירין שלו.
ושר האופים - נמצא לו זבוב בתוך גלוסקין שלו, הדא הוא דכתיב: חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם - בתשמיש אדוניהם.

ר' אביתר אמר:
בקשו להזדווג לבתו של מלך.
נאמר כאן חטאו ונאמר להלן: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים.

ר' חנן בשם ר' יוחנן:
לכו וראו מפעלות אלוהים נורא עלילה על בני אדם - מקציף אדונים על עבדיהם כדי ליתן גדולה לצדיק.

פרעה קצף על עבדיו - ומקציף עבדים על אדוניהם כדי ליתן גדולה לצדיק.
קצף בגתן ותרש על אחשורוש - כדי ליתן גדולה למרדכי.

[מ, ב]
ויקצף פרעה -
קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם.

ר' חנין אמר:
מנגנין עשו לו לחנקו.

שמואל אמר:
חכינא הטמינו לו בתוך ספלו, הדא הוא דכתיב: ויבוקש הדבר וימצא.

[מ, ה]
ויחלמו חלום שניהם איש חלומו -
חלמא ופתרניה.

[מ, ו-ח]
ויאמרו אליו חלום חלמנו וגו' הלא לאלהים פתרונים גו' -
תלה הגדולה בבעליה.

[מ, י]
ובגפן שלושה שריגים -
אמר ר' חייא:
אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור. פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל, פעמים שאחד כאן ושנים בארץ ישראל.

ויהבו ביה רבנן עינייהו ברבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתיה דרב. רבא אמר:
אלו שלושה שרי גויים שמלמדין זכות על ישראל בכל דור ודור.

תנא, ר' אליעזר אומר:
גפן - זה העולם.
שלושה שריגים - זה אברהם יצחק ויעקב.

והיא כפורחת עלתה נצה -
אלו אמהות.

הבשילו אשכלותיה ענבים -
אלו השבטים.

אמר ליה ר' יהושע:
וכי מראין לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות?!
אלא גפן - זה תורה.
שלושה שריגים - זה משה ואהרן ומרים.
והיא כפורחת עלתה נצה - אלו סנהדרין.
הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו צדיקים שבכל דור ודור.

אמר רב גידל:
עדיין צריכין אנו למודעי.

שהיה ר' אלעזר המודעי אומר:
גפן - זה ירושלים.
שלושה שריגים - זה מקדש ומלך וכהן גדול.
והיא כפורחת עלתה נצה - אלו פרחי כהונה.
הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו הנסכים.

ר' יהושע בן לוי מוקי לכולה במתנות.
גפן - זו תורה.
שלושה שריגים - אלו באר עמוד הענן ומן.
והיא כפורחת עלתה נצה - אלו הבכורים.
הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו הנסכים.

ור' ירמיה בר אבא אמר:
גפן - אלו ישראל.
וכן הוא אומר: גפן ממצרים תסיע.
שלושה שריגים - אלו שלושה רגלים, שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה.
והיא כפורחת - הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות.
וכן הוא אומר: ובני ישראל פרו וישרצו.
עלתה נצה - הגיע זמנן של ישראל ליגאל.
וכן הוא אומר: ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי.
הבשילו אשכלותיה ענבים - הגיע זמנם של מצרים לשתות כוס התרעלה.

והיינו דאמר רבא:
שלושה כוסות הָאֲמוּרים במצרים למה.
אחד ששתה בימי משה,
ואחד ששתה בימי פרעה נכה,
ואחד שעתידים לשתות עם כל חברותיה.

אמר ריש לקיש:
אומה זו כגפן נמשלה.
זמורות שבה אלו בעלי בתים.
אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים.
עלין שבה אלו עמי הארץ.
קנוקנות שבה אלו ריקנין שבישראל.
והיינו דשלחו מתם, יבעון רחמי אתכליא על עליא, שאלמלא עליא לא מתקיימי אתכליא.

מה הגפן הזו בוצרין אותה והיא שותקת, דורכים אותה והיא שותקת,
ולבסוף היא מגרה את קרנה וקרנותיה משיגין לאדם ומפילין אותו.

ומה הגפן
משליכין עליה גולגליות וארנוניות, ובסוף משהיין עולה על ראשו הוא לוקה.
כך ישראל קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו.

מה גפן זאת אינה נטעת בערבוביא אלא שורות שורות,
כך ישראל חונין במדבר דגלים דגלים איש על דגלו באותות.

מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואחר כך נוטעין אותה,
כך ישראל תגרש גויים ותטעה.

מה הגפן הזו כל מה שאתה מפנה מפניה היא משבחת,
כך הן ישראל פנית לפניהם שלשים ואחד מלכים.

מה הגפן הזו שומרה עולה למעלה ממנה ומשמר,
כך ישראל שומר שלהן עומד למעלה מהן ומשמרן, שנאמר: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות,
כך ישראל נמוכין בעה"ז, אבל לעתיד לבוא עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו.

מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנה והוא מכניע כל האילנות,
כך ישראל צדיק אחד עומד ושמעו הולך מסוף העולים ועד סופו: ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ, בהם ינגח יחדו אפסי ארץ.

מה הגפן הזו יש בה (כ) יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה,
כך הם ישראל מברכין על מידת הטוב: ברוך הטוב והמטיב ועל מידת פורענות: ברוך דיין האמת.

מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ, ויש בה ענבים ויש בה צמוקים,
כך הם ישראל יש בהם מקרא משנה הלכות אגדות.

מה הגפן הזאת מי שאוכל ממנה בוסר שניו קהות עליו,
כך כל מי שבא ומזדווג עם ישראל, סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, פרעה סיחון ועוג ול"א מלכים.

מה הגפן העלין חפין על האשכולות,
כך ישראל עמי הארץ חפין על בני תורה.

מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים וקטנים וכל אשכול הגדול מחבירו נמוך מחבירו,
כך כל מי שהוא גדול מחבירו נמוך ממנו.

מה הגפן הזו כל האוכל ממנה פניו מצהילות,
כך חכמת אדם תאיר פניו.

מה הגפן הזו סומכין עליה על גבי קנים והיא חיה,
כך הם ישראל אין חיים אלא בזכות התורה, שהיא כתובה בקנה.

מה הגפן הזו סומכין אותה על גבי עצים יבשים והיא חיה,
כך גם ישראל אינן חיים אלא בזכות אבותיהם, אף על פי שמתו וזכרתי וגו'.

מה הגפן הזאת בתחלה היא נרפסת ואחר כך מעלין אותה לפני מלכים,
כך הם ישראל בעולם הזה: על גבי חרשו וגו' ושארא ברגלים תרמסנה [תרמסנה] רגל אבל לעתיד לבוא והיו מלכים אומניך.
[מ, יא]
וכוס פרעה בידי -
מכאן קבעו חכמים ד' כוסות של לילי פסח.

ר' הונא בשם ר' בנאה:
כנגד ארבע לשונות של גאולה, שנאמרו במצרים: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.

ר' שמואל בר נחמן אמר:
כנגד ד' כוסות שנאמרו כאן.

וכוס פרעה בידי. ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה [ונתת כוס פרעה בידו] -

ר' לוי אמר:
כנגד ארבע מלכיות.

ר' יהושע בן לוי אמר:
כנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם, הדא הוא דכתיב: כי כה אמר ה' וגו' קח את כוס היין [החמה הזאת מידי], כוס זהב בבל ביד ה', כיכוס ביד ה' וגו', מלא מסך, ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם.
וכנגדן הקב"ה משקה את ישראל ארבע כוסות של ישועה לעתיד לבוא, שנאמר: ה' מנת חלקי וכוסי. דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, כוס ישועות.

שתי ישועות:
אחת לימות המשיח,
ואחת לימות גוג ומגוג.

א"ל: אתה בשרתני בשורה טובה, אף אני מבשרך בשורה טובה: בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך.

[מ, טו]
כי גנב גנבתי -
אמר ר' אחא:
מכאן שנגנב שני פעמים.

אמר ר' יוחנן:
מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה?
שנאמר: ויהי כאשר פתר לנו כן היה.

[מ, טז]
אמר רבא:
והוא דפתר ליה מעין חלמיה, שנאמר: איש כחלומו פתר.
כתיב: וירא שר האופים כי טוב פתר, מנא ידע?

אמר ר' אלעזר:

מלמד שכל אחד ואחד ראה בחלומו פתרון חלומו של חבירו.

אף אני בחלומי -
(כתוב ברמז כ"ז).

והנה שלושה סלי חורי על ראשי -
אלו שלוש מלכיות הראשונות.

[מ, יז]
ובסל העליון -
זו מלכות הרביעית שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם.

[מ, יט]
והעוף אוכל אותם -
משאכל העליון אחר כך אוכל התחתון.
אמר ליה: אתה בשרתני בשורה רעה, אף אני מבשרך בשורה רעה בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ.

[מ, כ]
ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה -
יום גינוסיא שלו.

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו -
בכל יום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן, קושר קשרים ומלאך בא ומתירן.
א"ל הקב"ה: אתה שכחתו ואני לא שכחתיו.


הפרק הבא    הפרק הקודם