ילקוט שמעוני, תהלים פרק מד


סימן תשמו
למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו -
זה שאמר הכתוב: מוליך לימין משה וגו', מכאן אתה אומר, שלא היו ביד ישראל מעשים לא לגאולה ולא לקריעת ים סוף, אלא על מה נגאלו?
לעשות לו שם עולם.
וכן הוא אומר: כבהמה בבקעה תרד רוח ה' תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת.

אמר ר' אלעזר:

אמר להם משה: לא במעשיכם אתם נגאלין, אלא למען תספר באזני בנך וגו' וליתן שבח להקב"ה לספר גדולתו ותהלתו בין העבודת אלילים.

וכן הוא אומר: ספרו בגוים כבודו.
וכן בני קרח אומרים: אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו.

אמר רב חנן:
וכי באזניהם שמעו מאבותיהם והלא הם עצמם יצאו ממצרים, שנאמר: ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף, ולמה אמרו אבותינו ספרו לנו?

אמר רב כהנא:
שהתנבאו על הדורות האלו, אמרו להקב"ה: לאבותינו עשית ולנו לא עשית!
וכן הוא אומר: פועל פעלת בימיהם בימי קדם, פועל שפעלת שיצאו ממצרים וקרעת להם את הים, אבל לנו לא עשית כן!
וכן הוא אומר: לא לנו ה' לא לנו, מה הנאה יש לנו שעשית עם אבותינו?
ואימתי הוא הטובה שאמרת לנו לעשות שתעשה עמנו אות לטובה?
שנאמר: עשה עמי אות לטובה, בימי אברהם פעלת פעולה גדולה, ומה היא?
ויחלק עליהם לילה, ואף בניו רצית במדבר, ולנו אין אתה מתרצה!
וכן הוא אומר: רצית ה' ארצך.

כי עליך הורגנו כל היום -
(ברמז תתרי"ט):

עורה למה תישן -
שנו רבותינו:
אף הוא בטל את המעוררין.
מאי מעוררין?

אמר רחבה:

בכל יום ויום היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים: עורה למה תישן.
אמר להם: וכי יש שינה לפני המקום, והכתיב: הנה לא ינום ולא יישן?!
אלא כשישראל אין עושין רצונו של מקום שרויין בצער, ועובדי אלילים בשלוה, לכך נאמר: עורה למה תישן וגו'.

למה פניך תסתיר -
(ברמז תרמ"ז):

כי שחה לעפר נפשנו -
אמר רב יצחק:
אמר הקב"ה לאברהם: ושמתי את זרעך כעפר הארץ [וכתיב: קום התהלך בארץ וגו' כי לך אתננה וגו'], הוי: כי שחה לעפר נפשנו.

מה כתיב אחריו?
קומה עזרתה לנו [אם יש בנו מעשים - עשה עמנו] ואם אין בנו מעשים - עשה למען שמך ופדנו למען חסדך.

אמר ר' ברכיה:
אי מטית מלכותא דאמתילא לעפרא צפה לישועה.
אמר הקב"ה לישראל: הרטיבו מעשים עשו תשובה ומיד אני גואל אתכם.
ומה כתיב אחריו?
למנצח על שושנים.



הפרק הבא    הפרק הקודם