ילקוט שמעוני, תהלים פרק עד


המשך סימן תתט
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח -
אמר ר' יוחנן:
אמר אסף: אתה ארך אפים ואני קצר רוח וילוד אשה, שנאמר: אדם ילוד אשה קצר ימים
אם אתה בא להאריך עמנו אין בנו ממש.
וכן אמר אסף: למה אלהים זנחת לנצח, עד עכשו עשן אפך עולה לפניך.

יעשן אפך בצאן מרעיתך -
אמר ליה: אתה זנחת, מפני מה אתה מסתיר פניך ממנו כאדם שמסתיר פניו מן העשן?!
וכן הוא אומר: עד מתי עשנת בתפלת עמך, איה צאן מרעיתך ששכחת אותה?!
ואתן צאני צאן מרעיתי -
(כתוב ברמז תרמ"ז):

זכור עדתך קנית קדם -
מהו קדם?
מלמד שנבראו ישראל קודם שנברא העולם.

הרימה פעמיך למשואות -
אמר ר' שמעיה בשם רבי יהושע בן לוי:
הרימה פעמיך -
שאמרת לנו שלש פעמים בשנה, הרי הן עשויות משואות משואות.

שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות -
זה טיטוס הרשע שחרף וגדף כלפי מעלה.
מה עשה?
תפס זונה בידו ונכנס לבית קדש הקדשים, והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה, ונטל סייף וגדר את הפרוכת, ונעשה נס והיה הדם מבצבץ, והיה סבור אותו רשע שהרג את עצמו.

אבא חנן אומר:
מי כמוך חסין יה –
מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע נאוצו וגדופו של אותו רשע ואתה שותק!

דבי רבי ישמעאל תנא:
מי כמכה באלים ה' - מי כמוך באלמים.

אמר רבי יהושע בן לוי:
מאי דכתיב: קול שאון מעיר קול מהיכל?
כל הצרות וחשך ואפלה יוצא מכרך גדול קול ההיכל מקטרג.

ומהו מקטרג?
קול ה' משלם גמול לאויביו:

שמו אותותם אותות -
אמרו: יום פלוני אנו כובשין אותה, נטלו אות בחצים היו יורים את החץ בצפון והיה יורד בדרום, שנאמר: קלקל בחצים שאל בתרפים, וכל סימן שנתנו הצליח, הוי: שמו אותותם אותות.

סימן תתי

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות –
אמר רבא:
טעין תלת מאה כודנייתא נרגי פרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנאצר לנבוזראדן וכולהו בלעתנוהו חד תרעא דירושלם, שנאמר: ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון, בעא למיהדר אמר: מסתפינא דיעבדו בי כדעבדו בסנחריב.
נפק בת קלא ואמרה ליה: שור בר שוור מא זימנא דמקדשא והיכלא למיקלא, פש בהדיה חד טנא, אתא מחייה בקופיה ואיפתח, שנאמר: יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות.

ועתה פתוחיה יחד -
הרי עשו האבות פתח לבניהם, בקשו לעלות לשמים ולא יכלו, שנאמר: הבה נבנה לנו עיר ומגדל.
אמרו: נעשה לנו עבודת אלילים ונעשה לנו שם וילחם עמו, ואין שם אלא ע"א, שנאמר: ושם אלהים אחרים.
ואומר: אז הוחל לקרוא בשם ה', כך עשו הרשעים.

חשבו מזמה בל יוכלו -
עשו עמך בארץ.

שלחו באש מקדשך -
למעלה היתה שכינתך ולמטה היתה שכינתך, ובשביל שלא יכלו לשלוט בשמים שלטו בארץ.

אמרו בלבם נינם יחד -
מה הם אומרים?
אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.
אלהי מי נקרא?
לא אלהי ישראל, נעקר ישראל ואינו נזכר עוד.

שרפו כל מועדי אל -
מהו מועדי אל?
מקומות שהיה שמך מתועד.

אותותינו לא ראינו -
אות שאמרת לנו, הנני מביא אותם מארץ צפון וקצבתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה ויולדת יחדו קהל גדול ישובו הנה.
ואותו אות שכתבת: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך מאלהיך.

למה?

כי אין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה.
וכן הוא אומר: כי רחק ממני מנחם.
אין לנו נביא שיודענו כלום אלא הכל סתם בפנינו, שנאמר: ואתה דניאל סתום הדברים וחתום אם אין אתה עושה בשבילנו עשה בשביל שמך שהוא מתחרף בעולם.

עד מתי אלהים יחרף צר למה תשיב ידך -
זה שמאל (כתוב בשופטים ברמז נ"ו).

ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ -
הא פועלא טבא שהעמיד לי שכרי עד שלא עמדתי לפעול, הה"ד: ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם.

אמר ר' שמואל בר נחמני:
אתה סבור קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לברייתו של אדם הראשון.
אדם נברא בששי וגן עדן נברא בשלישי.

אתה פוררת בעזך ים -
עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים (כתוב ברמז תקס"ח).

לך יום אף לך לילה -
היום מקלס (כתוב בשופטים ברמז מ"ו).

אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד -
(כתוב בשופטים ברמז נ"ח):


הפרק הבא    הפרק הקודם