פרק טו
פרק טו, ב
ערירי.
ב' במסורה. הכא. ואידך: כתבו את האיש הזה ערירי (ירמיה כב, ל) ביהויכין. שהראהו לו גלות יהויכין, שאברהם יצא מאור כשדים, והם גלו לכשדים שהוא בבל.

פרק טו, ה
ויוצא אותו החוצה.
בגימטריא מאיצטגנינותו.
כה יהיה זרעך.
פירוש כשיהיה לו עוד עשרים וחמשה שנים כמנין כה יהיה לו זרע, שהרי בברית בין הבתרים היה אברהם בן חמשה ושבעים שנה.
יהיה.
בגימטריא עולה למנין שלשים. לומר לך שאין דור שאין בו שלשים צדיקים. וכן נאמר כמנין יהי"ה צדיקים יהיו לעולם בזרעך, שנאמר ויאמר לו כה יהיה זרעך.

פרק טו, ו
ויחשבה.
ג' במסורה. הכא: ויחשבה לו צדקה. ואידך: ויחשבה לזונה גבי תמר (בראשית לח, טו). ויחשבה עלי לשכורה גבי חנה (שמואל א' א, יג). היינו -
דא"ר יוסי (שבת קיח, ב) יהא חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו, שהרי תמר בשביל שחשדה יהודה זכתה ויצאו ממנה פרץ וזרח שיצאו מהם מלכים ונביאים. וחנה בשביל שחשדה עלי זכתה ויצא ממנה שמואל. וזהו בשביל שנחשדו לזונה ולשכורה נחשב להן לצדקה.
אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

פרק טו, ח
במה אדע כי אירשנה.
במה בא"ת ב"ש שי"ץ ועולה לחשבון ארבע מאות, לכן נגזר על בניו גירות ארבע מאות שנה.

במה אדע בגימטריא קכ"ב, שהם שנים וחמשים שנה, לא עבר איש ביהודה ושבעים שנה היו בגלות.

פרק טו, יב
ויהי השמש לבוא.
ב' במסורה. הכא. ואידך: ויהי השמש באה (להלן פסוק יז). כנגד שני מקדשים כדכתיב (ישעיה נד, יב): ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח, ונחרבו.

פרק טו, יג
כי גר.
סופי תיבות: עולה למנין רד"ו.

פרק טו, טז
ודור.
ב' במסורה. הכא: ודור רביעי ישובו הנה. ואידך: דור הולך ודור בא (קהלת א, ד). פירוש דור הולך, כי עדיין יצאו בניך מהארץ, ודור אחר בא לרשת את הארץ.
ודור רביעי ישובו הנה.
דו"ר שנים יהיו שמה, ואז ישובו הנה.

פרק טו, יז
ועלטה היה והנה תנור.
ראשי תיבות בהפך תוהו שהראה לו הגליות שדומין לתוהו.

הפרק הבא    הפרק הקודם