|
ב"ה
בית הדין האזורי ירושלים
| ||||
| בפני כבוד הדיינים: | ||||
|
הרב אליהו אברג'יל |
ראב"ד |
תיק מספר: | 1089323/1 | |
| תאריך: |
כ"ג באלול התשע"ו
26.9.2016 | |||
| מבקשת |
פלונית
| |||
| משיב |
| |||
| הנדון: | מאומצת – היתר נישואיה לכהן | |||
| נושא הדיון: | מאומצת - היתר נישואיה לכהן | |||
פסק דין
רקע ועובדות
לפנינו בקשה להיתר נישואין. מדובר באישה שאומצה בילדותה. בית הדין נתן את החלטתו ביום ד' באלול התשע"ו (7.9.2016) כי האישה כשרה לבוא בקהל ולהינשא כדת משה וישראל מלבד לכהן.
דא עקא שהמבקשת רוצה להינשא לכהן, ולפיכך ביקשה מבית הדין והפצירה בו למצוא לה פתחי היתר כדי שלא לקלקל את השידוך. האישה הוסיפה שביררה ובדקה וקיבלה מידע מ"השירות למען הילד" שאביה ואמה הביולוגיים שניהם יהודים.
דיון והכרעה
כאמור, בית הדין פסק בתחילה שהמבקשת נולדה לאם יהודייה וכשרה לבוא בקהל ה' ולהינשא כדת משה וישראל מלבד לכהן.
הסיבה לכך היא שלא ידוע מי הוא אביה וקיים חשש שמא הוא גוי, ואז הדין מפורש בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ד סעיף ה) שגוי שבא על בת ישראל – הוולד כשר לקהל אלא שפגום לכהונה.
אולם כאמור התברר שהמבקשת עומדת להינשא לכהן ונפשה קשורה בנפשו, ומבקשת למצוא להם מזור על פי ההלכה כדי להינשא ולהקים בית נאמן וכשר בישראל.
והנה, דבר זה של בת ישראל שהרתה מגוי – אם הבת פסולה לכהונה או לא – כבר דנו בו הפוסקים הראשונים:
דעת הרי"ף (יבמות דף מה ע"א) דהוולד פגום לכהונה, ואילו דעת הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק טו הלכה ג) דהוולד כשר לכהונה, ומובאים דבריהם בבית יוסף (אבן העזר סימן ד). בשולחן ערוך (שם סעיף ה וסעיף יט) פסק שהוולד פגום, עיין שם. הבית שמואל והחלקת מחוקק פסקו שאם נישאת לכהן לא תצא. ופסקו כן בשו"ת ויען אברהם (סימן עט).
יש להוסיף שדעת רבי עקיבא איגר דפגם זה אינו אלא מדרבנן וכן כתב המהרש"ל ביבמות דפגם זה שהבת פגומה לכהונה אינו אלא מ"אסמכתא בעלמא", והסכים עמם הרב משמ"ח אליקים זצ"ל. ועיין עוד בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן קכד) דמעיקר הדין עכו"ם הבא על בת ישראל כשרה – הבת לכהונה והפגם אינו אלא חומרא מדרבנן.
מכוח זה פסק בשו"ת שמש ומגן (חלק ג סימן נה) דהואיל ופגם זה אינו אלא מדרבנן – אם הכלה הזו בקשר הדוק עם הכהן הווי כדיעבד ויכולה להינשא, והסכים עמו הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וכן פסק בשו"ת שמע שלמה (חלק ה סימן ח), עיין שם.
עוד יש להוסיף, לפי מה שכתב בשו"ת יעב"ץ (חלק א סימן קנה) דיש לפקפק בחזקת כהני זמננו שאין להם ייחוס, והובא בשו"ת יביע אומר (חלק ז סימן ט). עיין עוד בספר וחם השמש על הלכות חופה וקידושין (עמ' קכה) שהגאון הרב גדליה נדל זצ"ל – תלמיד מובהק של ה"חזון איש" ומראשי "כולל חזון איש" ערך חופה וקידושין לכהן עם בת ישראל שאמה יהודייה ואביה גוי, ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק י סימן טו) שכן פסק.
עוד יש להוסיף, שבנדון דידן איכא ספק ספקא – אולי הלכה היא כדעת הרמב"ם דאין הבת פגומה לכהונה ואם תמצי לומר דהלכה כהרי"ף דלמא אביה באמת הוא יהודי כפי שאמה אומרת.
גם יש להוסיף דרובא בארץ ישראל יהודים.
לפיכך, לאחר העיון ולאור כל האמור לעיל, בית הדין פוסק כי המבקשת כשרה לבוא בקהל ה' ולהינשא לכהן.
מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום כ"ג באלול התשע"ו (26.9.2016).
הרב אליהו אברג'יל – ראב"ד
לפנינו בקשה להיתר נישואין. מדובר באישה שאומצה בילדותה. בית הדין נתן את החלטתו ביום ד' באלול התשע"ו (7.9.2016) כי האישה כשרה לבוא בקהל ולהינשא כדת משה וישראל מלבד לכהן.
דא עקא שהמבקשת רוצה להינשא לכהן, ולפיכך ביקשה מבית הדין והפצירה בו למצוא לה פתחי היתר כדי שלא לקלקל את השידוך. האישה הוסיפה שביררה ובדקה וקיבלה מידע מ"השירות למען הילד" שאביה ואמה הביולוגיים שניהם יהודים.
דיון והכרעה
כאמור, בית הדין פסק בתחילה שהמבקשת נולדה לאם יהודייה וכשרה לבוא בקהל ה' ולהינשא כדת משה וישראל מלבד לכהן.
הסיבה לכך היא שלא ידוע מי הוא אביה וקיים חשש שמא הוא גוי, ואז הדין מפורש בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ד סעיף ה) שגוי שבא על בת ישראל – הוולד כשר לקהל אלא שפגום לכהונה.
אולם כאמור התברר שהמבקשת עומדת להינשא לכהן ונפשה קשורה בנפשו, ומבקשת למצוא להם מזור על פי ההלכה כדי להינשא ולהקים בית נאמן וכשר בישראל.
והנה, דבר זה של בת ישראל שהרתה מגוי – אם הבת פסולה לכהונה או לא – כבר דנו בו הפוסקים הראשונים:
דעת הרי"ף (יבמות דף מה ע"א) דהוולד פגום לכהונה, ואילו דעת הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק טו הלכה ג) דהוולד כשר לכהונה, ומובאים דבריהם בבית יוסף (אבן העזר סימן ד). בשולחן ערוך (שם סעיף ה וסעיף יט) פסק שהוולד פגום, עיין שם. הבית שמואל והחלקת מחוקק פסקו שאם נישאת לכהן לא תצא. ופסקו כן בשו"ת ויען אברהם (סימן עט).
יש להוסיף שדעת רבי עקיבא איגר דפגם זה אינו אלא מדרבנן וכן כתב המהרש"ל ביבמות דפגם זה שהבת פגומה לכהונה אינו אלא מ"אסמכתא בעלמא", והסכים עמם הרב משמ"ח אליקים זצ"ל. ועיין עוד בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן קכד) דמעיקר הדין עכו"ם הבא על בת ישראל כשרה – הבת לכהונה והפגם אינו אלא חומרא מדרבנן.
מכוח זה פסק בשו"ת שמש ומגן (חלק ג סימן נה) דהואיל ופגם זה אינו אלא מדרבנן – אם הכלה הזו בקשר הדוק עם הכהן הווי כדיעבד ויכולה להינשא, והסכים עמו הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וכן פסק בשו"ת שמע שלמה (חלק ה סימן ח), עיין שם.
עוד יש להוסיף, לפי מה שכתב בשו"ת יעב"ץ (חלק א סימן קנה) דיש לפקפק בחזקת כהני זמננו שאין להם ייחוס, והובא בשו"ת יביע אומר (חלק ז סימן ט). עיין עוד בספר וחם השמש על הלכות חופה וקידושין (עמ' קכה) שהגאון הרב גדליה נדל זצ"ל – תלמיד מובהק של ה"חזון איש" ומראשי "כולל חזון איש" ערך חופה וקידושין לכהן עם בת ישראל שאמה יהודייה ואביה גוי, ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק י סימן טו) שכן פסק.
עוד יש להוסיף, שבנדון דידן איכא ספק ספקא – אולי הלכה היא כדעת הרמב"ם דאין הבת פגומה לכהונה ואם תמצי לומר דהלכה כהרי"ף דלמא אביה באמת הוא יהודי כפי שאמה אומרת.
גם יש להוסיף דרובא בארץ ישראל יהודים.
לפיכך, לאחר העיון ולאור כל האמור לעיל, בית הדין פוסק כי המבקשת כשרה לבוא בקהל ה' ולהינשא לכהן.
מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום כ"ג באלול התשע"ו (26.9.2016).