ב"ה
בית הדין האזורי רחובות
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב ציון אשכנזי |
דיין |
תיק מספר: | 1145731/1 | |
תאריך: |
ה במרחשון התשע"ח
25.10.2017 | |||
מבקשים |
פלוני ופלונית
| |||
משיב |
| |||
הנדון: | בתו של ספק נכרי – היתר נישואיה לכהן שהיא מעוברת ממנו | |||
נושא הדיון: | בתו של ספק נכרי – היתר נישואיה לכהן שהיא מעוברת ממנו |
"לאחר שמיעת המבקשת ועיון במסמכים ולאור החומר שבתיק, בית הדין מחליט:בהקדמת אותה החלטה נכתב:
א. המבקשת בת לאם יהודיה ולאב שלא נתבררה יהדותו בשלב זה, ואין מניעה לסדר לה חופה וקידושין כדת משה וישראל לבר מכהן.
ב. אם תרצה להינשא לכהן יערוך בית הדין בירור בעניין."
"כמו כן התקבלו מסמכים ועדויות על יהדות אם המבקשת. לגבי יהדות אביה התעורר ספק לבית הדין ולפיכך אם תבקש המבקשת להינשא לכהן, ישלים בית הדין את בירור העניין."כאמור, לפנינו עתה פניית המבקשים להתירם להינשא זה לזו. הצדדים קבעו את חתונתם לפני זמן רב לעוד כשלושה שבועות.
"שלום כב' הרב!לאור האמור, אין הדבר אלא ספק – שמא אבי המבקשת יהודי.
בירור יהדות של אבי המבקשת:
1. בתעודת לידתו שני הוריו רשומים נוכרים, אבל שמות אימו [ואביה] שכיחים בקרב יהודים – רימה בת יוסף.
2. הוצג צילום של תעודת לידה של רימה. שמות הוריה יהודיים מובהקים, לא הלאום שלהם, וזאת הסיבה ש'עזרה' לרימה להירשם אצל בנה כנוכרייה.
3. אין תעודת נישואין של רימה כדי לראות שינוי משפחתה בעקבות הנישואין.
4. שוחחתי בטלפון עם אבי המבקשת, דבריו אודות יהדות הוריו (תולדותיהם, שמות בני משפחתם ועוד) נשמעים אמינים, אך בפועל עלה ארצה כ'בן זוג של יהודייה', והלאום שלו רשום: '(---)'
לסיכום: תחושתי שאבי המבקש אכן יהודי, וניתן להוכיח זאת דרך מכון 'שורשים'. הצעתי לו לעשות זאת."
"ומצאתי להגאון רבי אברהם ריוח בשו"ת ויען אברהם (חלק אבן העזר סימן עט) שהאריך למעניתו בדין גוי הבא על בת ישראל וילדה בת ונישאת לכהן – אם תצא, ומסקנתו שלא אמרו שהיא פגומה לכהונה אלא לענין לכתחלה, אבל בדיעבד לא תצא, ובפרט לפי מה שכתב הגאון רבי עקיבא איגר שכל האיסור אינו אלא מדרבנן ואם כן הווי ליה ספיקא דרבנן ולקולא. וכן כתבו החלקת מחוקק (סימן ז ס"ק כו) והבית מאיר (סימן ה) וכו'. וסיים:וכן העלה לדינא רבה של ירושלים הגאון הרב שלום משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומגן (חלק ד סימן עד) שכהן הרוצה לשאת לאישה את מעוברת עצמו ואביה גוי ואימה יהודייה – יש להתיר להם להינשא דחשיב כדיעבד כיוון שמחמת העיבור הם אדוקים וקשרים זה לזו ואינם יכולים להיפרד.
'וזכור אזכור מה שהוגד לי מרב אחאי גאון הראב"ד הרה"ג המשמ"ח אליקים נר"ו, מזה כמה שנים, דהוה עובדא בכהן שנשא בערכאות בתולה שנולדה מישראלית שנבעלה לגוי, והורה הרה"ג מרא דאתרא להתירה להנשא לכהן בחופה וקידושין כדמו"י, והסכים על ידו מורנו ורבנו עטרת ראשנו ראש הרבנים בארץ ישראל מופת הדור כמהר"ר רפאל מאיר פאניזיל, המרפ"א, זצוק"ל. וצריך לומר שטעמם לפי שהנישואין שעל ידי הערכאות הצרפתים אי אפשר להפרידם זה מזה, ותמיד הם קשורים יחדיו זה לזו, ונחשב הדבר כדיעבד, ולכן התירו להם להנשא כדת משה וישראל, ועוד חזון למועד לדעת על מה אדני ההיתר הטבעו, כיון שיצאו מפה קדשו של אדמו"ר עטרת ראשנו הנ"ל.'
ע"כ. ונראה שהדברים קל וחומר לנדון דידן שכבר הרתה לו, והיא בחדש הרביעי להריונה וקשורים זה לזה בעבותות אהבה."
ועל כל פנים בספק גוי יש להכשירה לכהונה. ועוד דאיכא כעין ספק ספיקא – שמא אבי הנערה יהודי, ואם תמצי לומר גוי – שמא הלכה כהמכשירים אותה אף לכהונה. וכבר כתבנו בשו"ת יביע אומר חלק ז (חלק אורח חיים סימן מב) דנקטינן לדינא שיש להתיר בספק ספיקא אף לכתחלה. עיין שם.מסקנה