ב"ה
בית הדין האזורי תל-אביב - יפו
בפני כבוד הדיינים:
הרב נחום פרובר
הרב שלום ביבי
הרב זלמן נ. גולדברג
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 1-24-8873
תאריך: י"ז שבט תשס"ד
09.02.2004
תובע פלוני
בא כוח התובע עו"ד רקפת רוטנברג
נתבעת פלונית
בא כוח הנתבעת עו"ד ירון אלטרזון
הנדון: חלוקת רכוש
נושא הדיון: סמכות לענין חלוקת רכוש

פסק דין
בית הדין כבר החל לדון בקשר לסמכותו לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין של התובע, וניתנה החלטת ביניים ביום כ"א אדר ב' תשס"ג (25.3.03).

ביום ב' באב תשס"ג (31.7.03) התייצבו הצדדים לדיון, הודיעו על רצונם המשותף להתגרש, והוסיפו: "יש פס"ד למשמורת ומזונות זמני בביהמ"ש. ובנושא הרכוש נבקש שהנושא יתברר לאחר הגט. ויש דיון שקבוע. נבקש פס"ד לגירושין". הצדדים אכן התגרשו.

ב"כ הצדדים עדיין חלוקים בשאלה, אם יש לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא הרכוש.

ב"כ האשה מסתמך על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בחדרה, אשר תוך כדי דיונו בשאלת סמכותו לדון בתביעת המזונות של האשה והקטינים, בה קבע כי בית המשפט הוא המוסמך לדון בתביעת המזונות, ציין כי בתביעתו הראשונה (לגירושין) לא הזכיר הבעל את ענין הרכוש. ב"כ האשה מוסיף כי במסגרת תיק המזונות הגיש בקשת ביניים לענין המטלטלין, אשר הינם חלק מן הרכוש. כן מציין הוא את בג"ץ פלמן ואת כללי הכיבוד ההדדי של הערכאות.

טענות ב"כ האשה אינן מקובלות עלינו.

ראשית, החלטת בית המשפט לענין הסמכות מתייחסת אך ורק לתביעת המזונות. בית המשפט לא דן כלל ועיקר בסמכות הדיון בענין הרכוש. תביעה רכושית לא היתה אז תלויה ועומדת בבית המשפט ואינה קיימת שם גם כיום. בקשת ביניים שהוגשה לענין המטלטלין בתיק המזונות, הוגשה במסגרת עילה של מזונות ולא במסגרת עילה רכושית. ממילא, שאלת הסמכות לדון בענין הרכוש לא הוכרעה כלל ועיקר על ידי בית המשפט.

שנית, הבעל הגיש כתב תביעה מתוקן לגירושין ובו כרך, בין היתר, את עניני הרכוש. הגשת כתב התביעה המתוקן אושרה על ידי בית הדין. כאמור, אין תביעה רכושית בבית המשפט. אין בפנינו טענה כי תביעת הגירושין אינה כנה, ומה גם שהצדדים התגרשו בפועל. כמו כן, לא נטען בפנינו כי ענין הרכוש לא נכרך כדין ובכנות בתביעה. אנו קובעים, איפוא, כי תביעת הגירושין היתה כנה, והרכוש נכרך כדין ובכנות.

שלישית, כפי שציטטנו בפתחה של החלטה זו, ביום מתן פסק הדין לגירושין, הודיעו שני הצדדים בצוותא חדא, כי הם מבקשים שנושא הרכוש יהא נידון לאחר הגירושין, וציינו כי קבוע תאריך לענין זה. יש כאן הסמכה מפורשת של האשה לכריכת הרכוש בתביעת הגירושין, ושהענין יידון לאחר הגט. איננו מקבלים את הטענה כי האשה לא היתה מיוצגת באותו דיון. עובדה היא כי בא-כוחה בדיון שבפנינו ייצג אותה קודם לאותו דיון, הן בבית הדין והן בבית המשפט, וגם לאחר אותו דיון. אנו לא מנענו את הופעת ב"כ האשה באותו דיון. לא יעלה על הדעת, כי עורך-דין המייצג בעל-דין בענין מסויים ובוחר, אם מיוזמתו ואם מיוזמת מרשו, שלא להופיע לדיון כלשהו, יתכחש להסכמות שהוצהרו באותו דיון. עדיף היה לו טענה זו לא היתה מועלית כלל.

למעלה מן הצורך נציין, כי בית המשפט התעלם לחלוטין מהחלטתנו לענין הסמכות, בה ציינו שהחילונו לדון בכך, וכי הדיון נמצא בשלב מתקדם. בכך פגע בית המשפט עצמו, לצערינו, בכלל הכיבוד ההדדי של הערכאות, בלא שהביא כל טעם מיוחד להתעלמותו זו.

לאור האמור, אנו קובעים, כי הסמכות לדון בעניני הרכוש של הצדדים מסורה לבית הדין הרבני כענין שנכרך כדין ובכנות – ובהסכמה - בתביעת גירושין כנה.

האשה תשיב בכתב לתביעה הרכושית תוך 30 יום.

דיון להוכחות וסיכומים בענין הרכוש יתקיים ביום י"ב סיון תשס"ד (1.6.04), בשעה 10:30. הצדדים ובאי-כוחם מוזמנים להופיע.

ניתנה היום, י"ז שבט תשס"ד (9.2.2004).

(-) נחום פרובר - אב"ד        (-) יוסף גולדברג - דיין        (-) שלום ביבי - דיין

העתק מתאים למקור

הרב יצחק פרץ
המזכיר הראשי