בשו"ע בסי' י"ג ס"א פסק שאם גמלתו בחיי בעלה מותר להנשא ומביא הבאה"ט בשם הרמ"א שה"ה שלשה חדשים קודם הגירושין.
ועיין פתחי תשובה סקכ"ה שמדברי הרמ"א מוכח שאפי' במקום שיש חשש להערמה, אם גמלתו ג"ח בחיי בעלה מותרת להנשא.
ובאוה"פ סי' י"ג(דף פז. סק"ד) מביא בשם הפוסקים שאע"פ שמדברי הרמ"א משמע שגם בגמלתו בעינן ג"ח בחיי בעלה, מ"מ להלכה בגמלתו אפי' יום אחד סגי כי אין לה שם של מינקת חברו. וי"א דבעינן ג' ימים בחיי בעלה (או קודם גירושיה).
ושם מביא בשם אבן יקרה שאפי' אם יש לחוש להחמיר בגרושה שגמלתו ב"ח קודם גרושיה מ"מ לאחר ט"ו חדשים יש להתיר.
בנידון דידן מדובר באשה שגמלתו הרבה לפני גרושיה. היא הסבירה שבגלל הלחץ הנפשי שהיתה נתונה בו קודם גירושיה לא יכלה להניק.
גם הבעל הראשון אישר את דבריה שהיא לא הניקה. ומפשטות דברי הפוסקים משמע שלא צריך עדות שלא הניקה והיא נאמנת על כך. ובדרך כלל א"א לקבל עדות על כך.
כנראה הניקה זמן קצר מאד, וכנראה כבר הפסיקה להניק ג"ח לפני גירושיה, אבל גם אם נניח שלא עברו שלושה חדשים מלאים, מ"מ יש להתיר וכנ"ל בהפסיקה להניק אפי' לא עברו ג"ח חדשים.
גם המחמירים מתירים להנשא לגרושה לאחר ט"ו חודש , וכאן הילד הוא כבר בן 22 חודש. ועיין באוה"פ ע' 150 שבמקום שיש צדדים נוספים אפשר להקל אחר י"ח חודש, ובנידון דידן שכבר עומדת להנשא וזוהי שעת הדחק גדולה ובודאי שייטב לילד אם אמו תהיה נשואה יש מקום לדון להקל. אולם כפי שכתבנו לעיל אין צורך להכנס להיתרים דחוקים, ויש להתיר בשופי בגלל שגמלתו קודם גירושיה.

ניתן ביום י"א תמוז תשס"ח (14/07/2008)
(-) בנימין בארי, אב"ד (-) דוד דב לבנון, דיין (-) זבדיה כהן, דיין