בפנינו תביעת גירושין של התובעת, בפירוד הנמשך כבר כשלוש שנים.

הבעל מתגורר בצרפת, האישה גרה בישראל.

נציין כי תיק הגירושין נפתח על ידי התובעת כבר ביום ז' באדר א' תשע"ט (12.2.19), לאחר תקופת פירוד לא מבוטלת.

ונזכיר האמור בסיומו של פסק הדין מיום י"ז בתשרי תשפ"א (5.10.20):

לאור האמור, בית הדין קובע כי הבעל חייב לגרש את אשתו ללא כל תנאי. לאור כל האמור, ולאור הפירוד הממושך, בהחלט יש מקום אף לכפיית הבעל לגרש.

מסקנה
א. הבעל חייב לגרש את אשתו ללא כל תנאי.
ב. הבעל יגיש בקשתו לבית הדין בתוך 14 יום מהיום (ימי החגים במניין הימים) כי בכוונתו לגרש את אשתו ללא כל תנאי, אף בגט שליחות מבית דין בפאריס.
ג. במידה והבעל לא ימציא בקשתו כנ"ל ובמועד הנ"ל, האישה תהיה רשאית להגיש בקשתה להטלת צווי הגבלה כנגד הבעל בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה - 1995.
ד. במידה והבעל לא ימציא בקשתו כנ"ל ובמועד הנ"ל, האישה תהיה רשאית לבקש הטלת הרחקות דר"ת על הבעל.
ה. במידה והבעל לא ימציא בקשתו כנ"ל ובמועד הנ"ל, האישה תהא רשאית לחדש בקשתה הנוכחית לחיוב הבעל במזונות מעוכבת מחמתו.
ו. במידה והבעל לא ימציא בקשתו כנ"ל ובמועד הנ"ל, ובמידה וצווי הגבלה לא יועילו (ככל שיוטלו), ישקול בית הדין אף הטלת קנס כספי, יומי או שבועי, על הבעל בגין סירובו לגרש, ככל שיסרב.
ז. במידה והבעל לא ימציא בקשתו כנ"ל ובמועד הנ"ל, בית הדין ישקול צעדים נוספים על פי דין וחוק.
ח. מחלקת עגונות, שהעתק החלטה זו יועבר אף לה, תדאג להמציא לבעל העתק החלטה זו לאלתר, ותדווח לבית הדין על המסירה בתוך ימים ספורים מהיום.
ט. יובהר לבעל כי מעתה, בית הדין לא ימתין בכל פעם זמן ממושך לתגובתו מחו"ל, ומעתה חובתו של הבעל להתעדכן במערכת המחשוב של בית הדין בכל יומיים אודות כל החלטה שתינתן בתיק.

כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום י"ז בחשון תשפ"א (4.11.20):

נצפתה עתה תגובת מחלקת עגונות שבהנהלת בתי הדין הרבניים מיום א' בחשון תשפ"א (19.10.20), כי החלטת בית הדין הובאה לידיעת הבעל והוא אישר קבלתה.

למעשה, בפנינו תביעת גירושין של התובעת, בהליך הנמשך כבר כשלוש שנים.

נציין כי תיק הגירושין נפתח ע"י התובעת כבר ביום ז' באדר א' תשע"ט (12.2.19), לאחר תקופת פירוד לא מבוטלת.

האישה בישראל, הבעל נמצא בצרפת.

ונזכיר האמור בסיומו של פסק הדין מיום י"ז בתשרי תשפ"א (5.10.20):

[...]

וכאמור, בפנינו עתה תגובת מחלקת עגונות שבהנהלת בתי הדין הרבניים מיום א' בחשון תשפ"א (19.10.20), כי החלטת בית הדין הובאה לידיעת הבעל והוא אישר קבלתה.

ברם, חרף האמור בפסק הדין הנ"ל, בקשת/הודעת הבעל המבוקשת בסעיף ב לפסק דין הנ"ל, לא התקבלה עד כה.

משכך, מוחלט כדלהלן:

א. ייקבע מועד דיון בהקדם בתביעת התובעת להטלת צווי הגבלה על הבעל.

ב. בדיון הנ"ל המבקשת תהא רשאית לבקש הטלת הרחקות דר"ת על הבעל.

ג. בדיון הנ"ל המבקשת תהא רשאית לבקש חיוב הבעל במזונות מעוכבת מחמתו.

וראו עוד את שאר סעיפי פסק דין הנ"ל, ובית הדין ישקול מימושם בהמשך ההליך ולאור התפתחות ההליך.

כיום, טוענת ב"כ התובעת: קיוויתי שהיום נאשר הסכם, פנה אלי מייצג הבעל, קיבלנו הסכם, תיקנו אותו, וקיוויתי שאנו בהליך הסכם, עד לפני כמה ימים, לא קבלתי תגובה לתיקונים של ההסכם, הם שלחו הסכם קשה והאישה הסכימה שהיא רוצה את הגט, ועשינו תיקונים מינימאליים ולא קבלנו תגובה. אמרתי לעו"ד שלו שיבוא היום לדיון ונסגור את ההסכם במקום, ואז התחיל עוד פעם משא ומתן על ההסכם, ההרגשה שלי היא שאנו בערב חתימה או בערב פיצוץ חדש. ההרגשה שלי שכל פעם לפני דיון הוא מוכן לחתום, וכך אני שומעת עכשיו. אבקש לתת עוד שבוע להסכם. אני לא רוצה לבקש היום צווי הגבלה, ואם תוך שבוע לא ייחתם, אבקש את צווי הגבלה. הבעל בחו"ל, אבקש לפרסם את תמונתו ואת שמו, וגם לשלוח הודעה לקהילות בצרפת לתת צווי הגבלה שניתן לבקש בחו"ל, וגם אלו שבארץ. כן מבקשים מזונות מעוכבת מחמתו בסך 5000 ש"ח לחודש. האישה לא עובדת מסודר, היא חזרה חלקית לעבודה, מרוויחה לחודש פחות מ-1000 ש"ח. הבעל היה שייך לכולל וחי בקהילה בפריז בפרוור פריז בשם בונויי סור-מרן. יש שם קהילה יהודית. יש שם ישיבה. אבקש להמתין עם כל זאת שבוע. אני אודיע בסוף השבעה ימים. אתמול הבעל אמר לנו שהוא לא יופיע, הבוקר או אתמול האישה דיברה אתו והוא מסכים לדבר עם בית הדין. האישה רוצה לבטל לו חוב במל"ל לאחר הגט, לכן הוא לא רוצה לתת את הגט בפריז, הוא גם לא רוצה להגיע לארץ, הוא רוצה התחייבות של בית הדין שהחוב במל"ל יבוטל. גם העו"ד שלו ניסה לשכנע אותו, והוא לא הסכים לתת את הגט בפריז.

עד כאן עיקרי טענות המבקשת.

נעיר כי מבחינת בית הדין, תמה דרך המשא ומתן עם הבעל, ובהמשך לפסק הדין שסופו מצוטט מעלה, אנו כבר באפיק אחר, בדרך של מתן החלטות בתיק עד לגירושי הצדדים (אף שבית הדין לא מונע מהצדדים עצמם לנהל משא ומתן כרצונם). למותר לציין כי בית הדין אף לא יכול לתת עצות משפטיות לצדדים או כל עצה טכנית אחרת לשם השגת ההסכם שביניהם.

ובכן, בפנינו עגונה הממתינה לקבלת גיטה כבר כמה שנים, וחרף פסק הדין המצוטט מעלה, הבעל מסרב לגרש עד היום. כאמור, הבעל מתגורר בצרפת, והאישה גרה בישראל.

הזימון לדיון להיום נשלח לבעל בדוא"ל ביום כ"ט בחשון תשפ"א (16.11.20), אך הבעל בחר שלא להופיע לדיון היום ואף לא שלח מייצג מטעמו.

ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ו באב תש"פ (16.8.20):

לסיום, במהלך השיחה הבעל מסר כתובת דוא"ל שלו וביקש כי החלטות בית הדין יישלחו לו לכתובת דוא"ל זו. הבעל שלח במסרון לטלפון של האישה (תוך כדי שיחה עמו בווידאו באמצעות מכשיר הנייד של האישה) את כתובת הדוא"ל שלו: [...]

משכך, מעתה, מזכירות בית הדין ישלחו לבעל את החומרים הרלוונטיים לכתובת מייל זו כהצהרתו.

כן נזכיר האמור בסעיף ט לפסק הדין מיום י"ז בתשרי תשפ"א (5.10.20):

יובהר לבעל כי מעתה, בית הדין לא ימתין בכל פעם זמן ממושך לתגובתו מחו"ל, ומעתה חובתו של הבעל להתעדכן במערכת המחשוב של בית הדין בכל יומיים אודות כל החלטה שתינתן בתיק.

ולאור האמור, כמובן שאין באי הופעתו של הבעל לדיון היום כדי למנוע מבית הדין מתן החלטותיו, לאחר שהבעל זומן כדין; וכל שכן בתיק קשה זה, שאשתו העגונה משוועת לגיטה כבר כמה שנים.

לאור כל האמור ובהתאם לפסק הדין המצוטט מעלה, ולאור העובדה שהבעל לא המציא בקשתו לגירושין בלא תנאי כפי שנדרש ממנו, בית הדין מחליט להיעתר לבקשת התובעת, להטלת צווי ההגבלה על הבעל שפרטיו מעלה, בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), הגבלות בחו"ל (הרחקות דר"ת), וכן פסיקת מזונות מעוכבת מחמתו (האישה לא עובדת מסודר, ולהצהרתה היא משתכרת פחות מ-1000 ש"ח לחודש).

משכך, בית הדין פוסק כדלהלן:
לאחר הפעלת שיקול הדעת, בית הדין מחליט להטיל על הנתבע את צווי ההגבלה שבחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה - 1995, סעיפים 2 (א) 1-6 (איסור יציאה מהארץ, החזקת וחידוש דרכון, החזקת וחידוש רישיון נהיגה, התמנות במשרה, מניעת עיסוק במקצוע מוסדר, קביעת לקוח מוגבל במיוחד בבנק לפי חוק שקים ללא כיסוי).

בנוסף, ולאחר הפעלת שיקול הדעת, בית הדין מחליט להטיל על הבעל שפרטיו מעלה את הרחקות דרבנו תם, האמורות באשר למי שמסרב לגרש את אשתו אף שחויב בכך.

וראו נוסח הרחקות דר"ת שנרשמו ע"י חברי בית הדין הגדול (הרבנים הגאונים: שלמה דיכובסקי, עזרא בר שלום, אברהם שרמן), בהחלטתם מיום ו באב תשס"ב, ומובא פסק הדין בספר הוראת שעה לגר"ע בר שלום שליט"א, עמוד קכ, והם על סמך האמור ביביע אומר ח"ח אבן העזר סימן כה, וישולבו להלן בהתאם לכל האמור שם.

משכך, בית הדין מורה לרבני ומנהלי הישיבה והכולל בפרוור בונויי סור-מרן, שם שוהה הבעל, להוציאו מן הישיבה, לא לאפשר לו ללון ולאכול בה, ולהימנע מלתת לו כל סיוע כספי או מוסדי. כמו כן, יש להימנע מלצרפו למניין ומלתת לו עליה. כמו כן, מצווה על כל איש ואשה מישראל, שלא לבוא במגע עמו, ולא לשאת ולתת עמו בכל דרך שהיא. כמו כן, יש להימנע מלתמוך בו בגשמיות או ברוחניות, ולהתרחק ממנו ככל האפשר, וזאת עד אשר יחזור בו וייתן גט לאשתו ללא כל תנאי.

בנוסף, לאור עיגונה הממושך של האישה והצורך לפרנסה בעת הזאת ועד שתוכל להינשא לבעל אחר, בית הדין מחליט לחייב את הבעל במזונות אשתו (מזונות מעוכבת מחמתו), בסך 2000 ש"ח לחודש.

החלטה זו על כל סעיפיה האמורים מעלה, תיכנס לתוקפה אוטומטית ביום כ"ט בטבת תשפ"א (13.1.21).

ואולם, ככל ובתוך פרק זמן זה ועד ליום כ"ט בטבת תשפ"א (13.1.21) תוגש בקשת התובעת לביטול ההחלטה הנ"ל, בית הדין ישקול להיעתר לה בחיוב.

במידה וכל ההגבלות הנ"ל לא יועילו, והבעל לא יגרש את האישה בתוך 60 יום מהיום, בית הדין ישקול בחיוב להיעתר לבקשת המבקשת, לפרסם את תמונתו ואת שמו של הבעל כסרבן גט.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"א בטבת התשפ"א (05/01/2021).

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה