ב"ה
בית הדין האזורי תל-אביב - יפו
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב אייל יוסף |
דיין |
תיק מספר: | 1304404/1 | |
תאריך: |
כ"ח בשבט התשפ"א
10/02/2021 | |||
מבקשים |
פלונית פלוני | |||
משיב |
| |||
הנדון: | נישואי קייסים | |||
נושא הדיון: | נישואי קייסים |
והנה לאחר חקירה ודרישה מפי זקני העדה וכהניה מתברר שאין לעדה האתיופית קידושין כלל בנתינה ואמירה כפי שחייבה התורה. והנישואין שביניהם שבדרך כלל נעשים מגיל ארבע עשרה שנה ומעלה לחתן או לכלה ולפעמים אף פחות מכן נערכים באופן זה. הורי הבחור מבקרים אצל הורי הנערה ואם מצאה חן בעיניהם מביעים את רצונם לנישואי בניהם וקובעים זמן לנישואיהם, ואילו החתן והכלה אינם רואים זה את זו עד ליום החופה, ויום או יומיים לפני טקס החופה שולחים הורי החתן תכשיטים ומתנות להורי הכלה עבור הכלה, ובמקום הטקס של הנישואין החתן נמצא בתוך האנשים והכלה בין הנשים ולא קרב זה אל זה, אך אבי החתן מכריז בפני הנוכחים ומודיע לאבי הכלה על כריתת ברית הנישואין בין החתן והכלה ואינו נותן שום דבר, לא הוא ולא החתן והכהן של העדה אומר פסוקי ברכה באמירה בלבד ותו לא. ואחר הטקס והסעודה הולכים החתן והכלה יחדיו ומתייחדים זע"ז. נמצא שאין עושים מעשה קידושין באמירה ובנתינה כדת של תורה, כי אין להם מושג מדין קיחה קיחה משדה עפרון. גם כשהולכים ומתייחדים יחדיו אין כאן קידושי ביאה שהרי צריך לומר לה בפני שני עדים הרי את מקודשת לי בביאה זו ולהתייחד בפניהם כמבואר ברמב"ם פרק ג' מהלכות אישות הלכה ה' ושו"ע אבה"ע סימן לג' סעיף א'. ע"ע בספר דינא דחיי עשין דף א' ע"ד שלדברי הכל צריך שיאמר בפני עדים שהוא מקדשה בביאה, ולא אמרו חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא כשהיה לו עסק אישות עמה, כגון המגרש את אשתו ואחר כך בא עליה וכיוצא בזה וכמבואר ברמב"ם פרק י' מהלכות גירושין הלכה יט' ובשו"ע אבה"ע סימן קמט' סעיף ה'. ובנידון דידן שאין שום אמירה כזאת והכל נעשה על דעת טקס הנישואין אין כאן סרך קידושין...נמצא לדעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל אין בנישואי הקייסים סרך קידושין כדת משה וישראל לא באמירה ולא בביאה. וגם אם נאמר שיש בקידושיהם סוג של אמירה הרי הדין נותן שצריך אמירה בפני עדים כשרים, ומאחר שמפי רבני העדה שמענו שבכל הטקסים של נשואי הקייסים היו רק בני משפחה משני הצדדים, נמצא שגם עדים כשרים לא היו.