ב"ה
בית הדין האזורי ירושלים
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב יצחק אושינסקי |
אב בית דין |
תיק מספר: | 1357012/4 | |
תאריך: |
ה בתמוז התשפ"ב
04/07/2022 | |||
מבקש |
פלוני
בא כוח המבקש עו"ד יוסי נקר | |||
משיבה |
פלונית
בא כוח המשיבה טו"ר אלחנן רבינסקי | |||
הנדון: | יסודות בהזכרת חניכת משפחה ושם משפחה בגט, והדין כשמכונה כן בפי כל | |||
נושא הדיון: | היתר השבת הילדים למגורים הראשונים לאחר הפירוד מניעת מגורי הילדים באזור בו הם מוסתים כנגד מי מההורים |
בית הדין מבהיר כי הדיון הקבוע לצדדים לתאריך ה' בתמוז תשפ"ב (4.7.22) יתקיים בפני דיין יחיד הח"מ, ככל ולא תתקבל התנגדות מי מהצדדים לכך בתוך 7 ימים.זו מהות הדיון הקבוע להיום, לאור אי הבעת התנגדות ע"י מי מהצדדים חרף ההזדמנות שניתנה להם לכך, שזו בעצם הסכמה לדיין יחיד, וזו אף מהות החלטה זו שניתנת בדיין יחיד. נעיר כי למרות שהתקיים דיון מעמיק והודע לצדדים שוב ושוב כי לאור דיון זה יינתנו החלטות לגוף התביעות (ולמרות שידעו והזכירו שוב ושוב את החלטת בית הדין הגדול מיום כ"ח באייר תשפ"ב (29.5.22), לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי למעבר האם חזרה לב', עד לדיון זה, שם נרשם שאז יוכל בית הדין לתת החלטה בהנ"ל), אף אחד מהצדדים לא הלין על הרכב חסר ואף אחד מהם לא ביקש לקיים דיון בכך בהרכב מלא. בנוסף, אף החלטה זו שתירשם לבסוף, הינה זמנית במהותה, שרשאי לתתה אף דיין יחיד.
בפנינו בקשת האם לפסיקת מזונות זמניים עבור ארבעת הילדים.כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום י"ז באייר תשפ"ב (18.5.22) באשר להעתקת הילדים ממקום מגוריהם בב':
התקבלה תגובת האב לבקשה, ממנה עולה כי הוא מתנגד עתה לתשלום מזונות ילדיו, תוך שמבקש שתינתן לו אורכה להגשת תגובתו לבקשה עד אשר בית הדין ייתן את הכרעתו בבקשה שהגיש, להשבת הקטינים למגורים בעיר ב'.
בקשתו של האב הועברה לתגובת האם. האם בתגובתה מתנגדת לבקשת האב ומבקשת פסיקת מזונות הילדים ללא דחיה.
לאחר עיון בכלל הבקשות, התגובות ונספחיהן, ולאחר הפעלת שיקול הדעת, בית הדין מחליט כדלהלן:
א. לאור העובדה שהאם הרחיקה את הילדים מהאב באופן חד צדדי (התגוררו בעיר ב'), ואף עקרה אותם ממוסדות החינוך, ועברה לגור עם הילדים בט', יש מקום לקשור בין ההכרעה לעניין מקום מגורי הקטינים לבין חבות האב במלא מזונותיהם.
ב. לבקשת האב להשבת הקטינים לעיר ב' תינתן החלטה נפרדת. וראו האמור להלן.
ג. יוער, כי חרף בקשת האב לקבלת אורכה בטרם יגיש את תגובתו, האב בבקשתו התייחס לבקשת האם לפסיקת מזונות הילדים לגופה והעלה אף טענות בעניין המזונות.
ד. לאור העובדה כי מעבר האם לעיר ט' מחייב את האב בהוצאות נסיעה מרובות, וכן כנראה מצמצם את יכולת העבודה השוטפת שלו; בית הדין מחייב את האב בשלב זה במזונות זמניים מופחתים בסך 700 ש"ח לחודש עבור כל אחד מילדיו.
ה. בנוסף האב ישלם מחצית הוצאות בריאות חריגות אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים, ומחצית הוצאות חינוך.
ו. מאחר והאם מתגוררת עם הקטינים בבית הוריה, האב פטור מתשלום דמי מדור והחזקתו, לעת עתה.
ז. האב יעביר את דמי המזונות לידי האם בראשית כל חודש ולא יאוחר מהיום החמישי לכל חודש.
ח. חבות האב לדמי מזונות הילדים תחול מראשית חודש אפריל – יום 01.03.22, שהוא מועד הגשת הבקשה לפסיקת מזונות.
ט. חיוב דמי מזונות הילדים שלעיל הינו חיוב למזונות זמניים. מזונות קבועים ייפסקו בעתיד.
י. באשר לבקשת האב בעניין מגורי הילדים, נוכח הצורך הדחוף למתן מענה מושכל באשר לכך בעת הקרובה (שהרי כל יום שעובר בו הילדים שוהים בעיר החדשה, מקשה על קבלת החלטה באשר למקום מגורים קבוע ועלול ליצור קושי אצל הקטינים); בית הדין מפנה את ההורים לד"ר יעקב סגל; פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, ומטפל משפחתי מוסמך (רח' הארי 14 ירושלים, טלפון: 02-5634120, נייד: 050-6404035), לבחינת מעבר האם לט' באופן חד צדדי ובחינת מקום המגורים שייטיב עם הסדרי השהות והקשר שבין הילדים לשני ההורים. הצדדים יפנו אליו מיוזמתם לאלתר. עלות הטיפול תחול על שני הצדדים בשווה. שני ההורים מחויבים לשתף פעולה עם הפסיכולוג ולפנות אליו לאלתר (מבחינת בית הדין, הקשר של הפסיכולוג עם ההורים יכול שייעשה דרך הטלפון או באמצעות תוכנת זום, אך הפסיכולוג יחליט באשר לכך). מבוקש כי הפסיכולוג יבחן את המבוקש בהקדם, ומבוקשת חוות דעתו בתוך 14 יום.
יב. לאחר ההכרעה באשר למקום מגורי הילדים, בית הדין ישקול החלטתו באשר לדמי מזונות זמניים שאינם מופחתים.
יב. סעיפי י' וי"א להחלטה זו באים במקום הוראות ההחלטה מיום 15.3.22 ונוגעות לבחינת מקום המגורים ע"י העו"ס. בנוסף, בשל חוסר הוודאות איזו לשכה ברווחה תבחן את סוגית המשמורת והסדרי השהות (האם זו שבט' או זו בב', שהרי הבדיקה היא לפי אזור מגורי הקטינים), בשלב זה לא יחל טיפול ברווחה; ולאחר מתן החלטה באשר לאזור מגורי הקטינים, בית הדין ישקול הפנייה חוזרת לרווחה לשם בדיקת הנ"ל ומתן תסקיר.
יג. המזכירות תואיל להעביר את ההחלטה לצדדים, לד"ר יעקב סגל ולגורמי הרווחה.
לצערנו, לבית הדין נוצר הרושם כי האם מנסה בכל דרך אפשרית להרוויח זמן, תוך חשיבה מוטעה כי חלוף זמן 'יישחק לטובתה', יגרום לקיבוע המצב שאותו היא יזמה במעברה החפוז לט', שככל שיתארך, יוכל בדיעבד להצדיק את הפיכתו לקבוע.ברם, נתנה החלטת בית הדין הגדול מיום כ"ח באייר תשפ"ב (29.5.22), לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי למעבר האם חזרה לב', עד לדיון זה, שאז יוכל בית הדין לתת החלטה בהנ"ל.
לאור כל האמור ולאחר הפעלת שיקול הדעת, בית הדין מחליט לאמץ את חוות הדעת של ד"ר סגל, וליתן תוקף של פסק דין להמלצותיו.
לפיכך בית הדין פוסק כדלהלן:
א. הקטינים יחזרו לגור בב'.
ב. על האם להיערך לצורך כך באופן מידי ולהעתיק את מגוריה עם הקטינים לב' עד ליום כ"ה באייר תשפ"ב (26.5.22).
ג. הקטינים ישובו ללמוד במסגרות החינוכיות בהן למדו בטרם עזבו בחטף. אישורי מנהלות המסגרות לנכונות לחזרת הקטינים לכיתות בהן למדו, צורפו לחוות הדעת.
ד. הקטינים לא יגורו בסמיכות להורי האם, בשל חשש משמעותי מפני ניכור הורי.
ה. הקטינים יקבלו מענה רגשי שיתמקד בטלטלות שהם עברו.
ו. לצורך קביעת זהות הגורם המטפל, על הצדדים לפנות לד"ר סגל מיוזמתם, לאלתר ולהישמע להמלצותיו.
ז. הצדדים ידווחו על זהות הגורם המטפל שייבחרו, ועל תחילתו של הטיפול, בעוד שלושים יום.
ח. למותר לציין כי אי עמידה באחת מההוראות שלעיל עלול לגרור חיוב בהוצאות.
ט. לצדדים קבוע דיון ליום ה' בתמוז תשפ"ב (4.7.22). בדיון בית הדין יבחן שוב את ישומן של ההוראות שלעיל.
י. בית הדין לא ישוב לדון בשאלת חזרת האם לב'. משום כך, לא תתקבלנה כל בקשה לעיון מחדש או להשהיית פסק הדין, או למתן אורכה ליישום הוראותיו.
יא. בית הדין ישקול חיוב בהוצאות משפט משמעותיות אם תופר הוראה מההוראות שלעיל.
יב. לפנים משורת הדין, האם לא תחויב עתה בהוצאות משפט, אך בית הדין ישקול חיוב בהוצאות משפט משמעותיות בגין הטרחה נוספת לחינם, ככל שתוגש בקשה שתטריח לחינם את בית הדין.
בית הדין הפנה אלי את הצדדים "לבחינת מעבר האם לט' באופן חד צדדי ובחינת מקום המגורים שייטיב עם הסדרי השהות והקשר שבין הילדים לשני ההורים". לצורך ביצוע הוראת בית הדין נקטתי בפעולות הבאות:ועתה ניגש להכרעה, לאור נתוני התיק ואף לאור האמור בחוות דעת הפסיכולוג הנ"ל.
א. שוחחתי עם ההורים בנפרד וביחד.
ב. שוחחתי עם הבת א' (ביקשתי להיפגש גם עם הבת י', אך בשל מחלה היא לא יכלה להגיע).
ג. שוחחתי עם מנהלת בית ספר ב', וקיבלתי ממנה מכתב המצורף להלן.
ד. קיבלתי מכתב ממנהלת בית ספר ר"ג המצורף להלן.
ה. שוחחתי עם מנהלת בית ספר ב"ח וקיבלתי ממנה מכתב המצורף להלן.
ו. שוחחתי עם אביה של האם.
בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ב (25.1.22) עברה האם גב' ש' לט'. המעבר היה פתאומי מרגע לרגע והילדים נעקרו ממקום מגוריהם בב' בחטף. בשיחה עם האם וכן בשיחה עם אביה של האם הם הציגו בפני את טיעוניהם למעבר זה, אך בשורה התחתונה, הילדים נגדעו בבת אחת מאביהם, ממקום מגוריהם וממוסדות החינוך בהם למדו ועברו להתגורר בט' בבית הצמוד לבית הורי האם.
אני מתרשם כי מהלך זה בעייתי מאוד בשל מספר סיבות:
א. האב בשיחות עמי תיאר מצוקה רבה שהוא חש בעקבות עקירת הילדים ממנו בחטף ומעברם לעיר אחרת מרוחקת מאוד. האב, אח במקצועו, עובד בבית חולים ולכן מתגורר באזור ירושלים ואינו יכול לעבור באופן מיידי לצפון הארץ. כיום האב נפגש עם הילדים מעט מאוד ולעיתים רחוקות. הבת א' אמרה לי כי היא חשה געגוע לאביה.
ב. הילדים מתגוררים כיום עם אימם בצמוד לבית הורי האם בט'. בפגישה בה הגיעה אלי א' היא לוותה על ידי הורי האם. הסבתא בנוכחות הילדה גידפה את האב וצעקה עליו. אני הייתי עד להתרחשות זו בה הסבתא צעקה על האב לעיני הילדה כי הוא חילוני ופושע. האב דיווח לי כי מחוץ לבית אף נאמרו דברים חריפים יותר. צעקות על האב לעיני הילדה הינם ניכור בוטה של הילדה מאביה. הסב הסביר לי כי הוא ואשתו טעונים רגשית כלפי האב ולכן הסבתא לא הצליחה לעצור את רגשותיה מלהתפרץ כשראתה את האב. אני חושש כי מגורי הילדים בסמיכות להורי האם שכל כך עוינים את האב עלולים לגרום לניכור הורי חריף של הילדים כנגד אביהם.
ג. ניתוק של הילדים מהסביבה הלימודית והחברתית שלהם בחטף פוגעת ביציבות שלהם הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית. גם אם מתבצע מעבר של ילדים באמצע שנת הלימודים (דבר שאינו מומלץ) יש לבצע אותו באופן מסודר ולאפשר לילדים להיפרד מהחברים ומהמורים ולא באופן בו המעבר התבצע במקרה דנן.
ד. בירור עם ההורים העלה כי הילדים עברו לט' ונכנסו לבית ספר 'ב"ח' ולא לבית הספר 'ב"מ' הממוקם אף הוא בט' ושם הבת א' למדה בעבר. כלומר הילדים נותקו מבית הספר בו למדו בב' ועברו לבית ספר חדש שלא היה מוכר להם בט'.
ה. בשיחה שערכתי עם מנהלת בית הספר 'ב"ח' בט', התברר לי כי מדובר בבית ספר לא רשמי שאינו בפיקוח של רשת בית יעקב. בבית ספר זה אין פסיכולוגית או יועצת שיכולה לתת לילדים מענה רגשי. יתר על כן, מדובר בבית ספר קטן מאוד ולכן בחלק משעות הלימודים הבת א' (כיתה ב') והבת י' (כיתה א') לומדות יחד באותה כיתה, מצב שלדעתי אינו רצוי ועלול לגרום למתיחות מיותרת בין האחיות.
לאור זאת, אני ממליץ:
1. הילדים יחזרו להתגורר בב' וישובו ללמוד במסגרות החינוכיות בהן למדו בטרם עזבו בחטף. במכתבי המנהלות נכתב במפורש כי הבנות תוכלנה לחזור לכיתות בהן למדו. המלצה זו הינה לפחות עד תום שנת הלימודים הנוכחית.
2. הילדים לא יגורו בסמיכות להורי האם בשל חשש משמעותי מפני ניכור הורי שלהם כנגד האב.
3. הילדים יקבלו מענה רגשי שיתמקד בטלטלות שהם עברו.
כן נזכיר האמור בחוות הדעת השנייה של ד"ר סגל (תשובות לשאלות הבהרה של האם) מיום י"ז באייר תשפ"ב (18.5.22):
עדכון לבית הדין
בהחלטת בית הדין מיום ט"ז באייר תשפ"ב (17.5.22) התבקשתי להשיב על שאלותיה של האישה. ברצוני לציין כי כבר בהחלטת בית הדין מיום כ"ג בניסן תשפ"ב (24.4.22) התבקשתי להשיב על שאלותיה של האם. בתאריך ח' באייר תשפ"ב (9.5.22) שלחתי לבית הדין את תשובותיי על שאלות האם.
אני מצרף את התשובות שכתבתי על שאלות האם בתאריך ח' באייר תשפ"ב (9.5.22).
1. א. האם יוצאת מנקודת ההנחה כי ישנה סתירה בין טובת הקטינות לבין טובת האב. במקרה דנן, להערכתי אין סתירה כלל וטובת הקטינות תואמת את טובת האב. כפי שכתבתי לבית הדין, במכתבי מתאריך כ"ה באדר ב' תשפ"ב (28.3.22) בו הבהרתי מדוע טובת הקטינות היא לחזור לב'.
ב. האם שואלת האם דעתן של הקטינות ראויה להתייחסות, ראה להלן תשובתי על שאלה 3.
2. האם טוענת כי חזרת הבנות ללמוד בבית הספר בב' עלולה לפעור בהן פצע. אינני מבין מהיכן לקחה האם טענה זו. הרי מתחילת השנה הנוכחית הן למדו שם, הדיווחים שקיבלתי היו שלבנות היה טוב שם. לאור זאת לא ברורה הטענה כי חזרתם לבתי הספר בב' תפגע בקטינות.
3. האם קובלת על כך שלא שוחחתי עם הקטינות לפני מתן המלצותיי. טובת הילדות לא נמדדת בהתאם לרצונן וכך גם הסדרי השהות ומקום לימודיהן. הילדות אינן יכולות לקבוע את הסדרי השהות ולכל הפחות יש להימנע מלערב אותן או לשאול אותן שאלות המעידות על העדפת של הורה אחד על פני אחר, קל וחומר כשטענת ניכור הורי נטענת על ידי אחד הצדדים.
4. א. לדברי האם טענתי כי בבית הספר בט' אין יועצת ופסיכולוגית כסיבה לכך שבית ספר זה אינו מתנהל בצורה ראויה. זו לא הייתה טענתי. כתבתי: "בבית ספר זה אין פסיכולוגית או יועצת שיכולה לתת לילדים מענה רגשי."
ב. החיסרון בכך שלא ניתן בבית הספר מענה רגשי אינו תלוי בעמדת מי מההורים ולכן גם אם לאב הדבר לא מפריע (כפי שכותבת האם) הרי שאין בכך בכדי להסיר את הטענה כי בבית הספר זה לא ניתן מענה רגשי לתלמידות.
5. פסיכולוג חינוכי או יועצת העובדים בבית הספר נבדלים באופן מהותי מכל גורם טיפולי חיצוני בכך שהם חלק מהמערכת ומספקים מענה מערכתי. תפקידם הוא לעזור הן לתלמיד ולהוריו והן למערכת לספק את צרכי התלמיד. לאור זאת, פסיכולוגית חיצונית לא יכולה להוות תחליף לפסיכולוגית או ליועצת העובדת בבית הספר.
6. א. טענת האם כי 50% לכל הפחות מהתלמידים הלומדים במגזר החרדי נמצאים במוסדות לא רשמיים אינה ברורה כלל ועיקר. כאשר עומדות על הפרק שתי אפשרויות – מסגרת מפוקחת של רשת בית יעקב ומשרד החינוך ומסגרת ללא פיקוח, הרי שלדעתי, עדיפה המסגרת בה ישנו פיקוח מקצועי.
ב. גם אם האב אינו רואה בכך חיסרון, כפי שטוענת האם, הרי שאין בכך כדי לטעון כי היעדר פיקוח על המסגרת החינוכית אינו מהווה חסרון.
7. האם מעלה את האפשרות כי הבנות יעברו ללמוד בבית ספר 'ב"מ' בט' השייך למוסדות בית יעקב ונמצא בפיקוחן. טענה זו אינה ברורה לי, שהרי האם בחרה בבית ספר 'ב"ח' ולא בבית הספר בו למדו הילדות בעבר 'ב"מ'. יתר על כן, אם האם נכונה להוציא את הילדות מבית הספר ולהעבירן למסגרת אחרת, הרי שעדיף להחזירן לבתי הספר בו למדו הבנות מתחילת שנת הלימודים בב'.
8. א. האם טוענת כי בבית הספר בט' מוענק לילדים יחס פרטני יותר מבתי הספר בב' שהינם גדולים יותר באופן משמעותי. מידת התמיכה והנתינה החינוכית, רגשית וכו' לתלמיד תלויה במספר גורמים כמו גישה חינוכית, ניסיון של המורים, ניסיון של המערכת ועוד. מספר התלמידים אינו הגורם המרכזי המשפיע על מידת הקידום שבית הספר מעניק לתלמידיו.
ב. האם טוענת כי מאז מעבר הבנות לט' הן הפסיקו להרטיב במיטתן. טענה זו של האם אינה מגובה בהוכחות. יתר על כך, אף אם נכונה היא, ייתכן ולצד השיפור במישור המיידי – גמילה מהרטבה, נוצרת פגיעה רגשית חריפה יותר של ניתוק הבנות מאביהן ומהמסגרת בה למדו והייתה טובה להן.
9. מנהלת בית הספר בט' טענה כי המעבר לבית הספר בט' היטיבה עם הבנות מבחינה לימודית וחברתית. אינני מבין כיצד יכולה המנהלת לטעון זאת, כיצד היא ערכה השוואה בין מצבן הלימודי והחברתי של הבנות בב' לבין מצבן כשהן לומדות בבית הספר בניהולה.
10. האם שואלת מדוע לא חקרתי את הבנות על השפעת דברי הסבתא (אמא של אם) על האב. ראה תשובתי על שאלה 3.
"הסבתא בנוכחות הילדה גדפה את האב וצעקה עליו. אני הייתי עד להתרחשות זו בה הסבתא צעקה על האב לעיני הילדה כי הוא חילוני ופושע. האב דיווח לי כי מחוץ לבית אף נאמרו דברים חריפים יותר. צעקות על האב לעיני הילדה הינם ניכור בוטה של הילדה מאביה. הסב הסביר לי כי הוא ואשתו טעונים רגשית כלפי האב ולכן הסבתא לא הצליחה לעצור את רגשותיה מלהתפרץ כשראתה את האב. אני חושש כי מגורי הילדים בסמיכות להורי האם שכל כך עוינים את האב עלולים לגרום לניכור הורי חריף של הילדים כנגד אביהם".ועוד המליץ ד"ר סגל בחו"ד הראשונה:
"הילדים לא יגורו בסמיכות להורי האם בשל חשש משמעותי מפני ניכור הורי שלהם כנגד האב".כך ששאלה זו (ניכור הורי כלפי האב מצד משפחת האם) היא מרכזית מאוד באשר למתן החלטה בשאלת מגורי האם עם הילדים באותה עיר בהם גרים הוריה (אף אם לא באותו בית או אף אם לא באותו רחוב). מבלי לפתור שאלה זו, לא נוכל לאשר את מעבר הילדים לט'.
"המעבר היה פתאומי מרגע לרגע והילדים נעקרו ממקום מגוריהם בב' בחטף. בשיחה עם האם וכן בשיחה עם אביה של האם הם הציגו בפני את טיעוניהם למעבר זה, אך בשורה התחתונה, הילדים נגדעו בבת אחת מאביהם, ממקום מגוריהם וממוסדות החינוך בהם למדו ועברו להתגורר בט' בבית הצמוד לבית הורי האם".כך שאין ספק שהאם נקטה בצעד קיצוני, הפוגע בטובת הילדים הרחקתם מאביהם בחטף, ואין כל הצדקה שעול הנסיעות (זהו עול לשני ההורים, אף אם רק אחד מהם מחזיק רכב) ייפול כולו על האב. בנוסף, בחוות דעתו הראשונה רשם ד"ר סגל גם כי:
"ניתוק של הילדים מהסביבה הלימודית והחברתית שלהם בחטף פוגעת ביציבות שלהם הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית".ואחת התרופות לילדים היא בחיזוק הקשר שלהם עם האב; כך שמי שגרם לחולי (פגיעה ביציבות הילדים) הוא מחויב לדאוג לריפוי, ולכן האם מחויבת לדאוג לכך שהילדים יפגשו את האב באופן ראוי ומסודר, ולכן חובת הסעת הילדים למפגשים עם האב תחול אף עליה ולא רק על האב.
1. באמצע השבוע, האב ייסע פעם אחת בשבוע לט', ויפגוש בילדים באזור ט', כאשר הוצאות אחת מהדרכים יחולו על האם (האב רשאי לקזז זאת מדמי המזונות).לאור הרחקת הילדים מהאב, בית הדין אף יואיל לבחון סוף שבוע ארוך לשהות האב עם הילדים (מיום חמישי, ויתכן עד יום א' בבוקר), אם נתבקש לכך.
2. באשר לסופי שבוע, האב יאסוף את הילדים מבית האם, והאם היא זו שתאסוף את הילדים מבית האב לאחר השבת.
לאור העובדה שהאם הרחיקה את הילדים מהאב באופן חד צדדי (התגוררו בעיר ב'), ואף עקרה אותם ממוסדות החינוך, ועברה לגור עם הילדים בט', יש מקום לקשור בין ההכרעה לעניין מקום מגורי הקטינים לבין חבות האב במלא מזונותיהם.כך שעיקרון זה כבר מצוי בהחלטת בית הדין הנ"ל.
[...]
לאור העובדה כי מעבר האם לעיר ט' מחייב את האב בהוצאות נסיעה מרובות, וכן כנראה מצמצם את יכולת העבודה השוטפת שלו; בית הדין מחייב את האב בשלב זה במזונות זמניים מופחתים בסך 700 ש"ח לחודש עבור כל אחד מילדיו.