ב"ה
בית הדין הגדול
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב אליעזר איגרא הרב מיכאל עמוס הרב שלמה שפירא |
דיין דיין דיין |
תיק מספר: | 1373002/3 | |
תאריך: |
כ"ז בכסלו התשפ"ג
21.12.2022 | |||
מערער |
משיב בערעור שכנגד): פלוני
בא כוח המערער עו"ד יוסי נקר | |||
משיב |
(מערערת בערעור שכנגד): פלונית
בא כוח המשיב טו"ר אלחנן רבינסקי | |||
הנדון: | מעבר אם משמורנית, עם הילדים, לעיר מרוחקת שהייתה מרכז חייהם בעבר והשתתפותה בעלויות הכרוכות בהסדרי השהות עם האב הנגזרות מכך | |||
נושא הדיון: | מעבר אם משמורנית, עם הילדים, לעיר מרוחקת שהייתה מרכז חייהם בעבר והשתתפותה בעלויות |
ברור כי אין מדובר בערעור בזכות שכן מדובר בהחלטה זמנית עד למיצוי הבירור בעניין המשמורת והגירושין.לאחר הדיון שנערך בבית הדין האזורי בה' בתמוז התשפ"ב (4.7.22) שבו שמע בית הדין את דברי הצדדים בעניין מקום מגורי הילדים ואופן קיום הסדרי השהות קבע בית הדין בהחלטתו:
לגופם של דברים נראה כי בשלב זה יש מקום לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי וזאת עד לקיום הדיון בפני בית הדין האזורי בה' בתמוז התשפ"ב (4.7.22), כאשר יש להניח כי בדיון זה יתברר אם יש מקום לגירושין או לשלום בית, ואם הצדדים ייפרדו יוחלט גם על המשמורת והסדרי השהות.
בשלב זה, משהדיון בבית הדין האזורי צפוי בהקדם ומששנת הלימודים עומדת לפני סיומה, והחזרת הילדים לבית שמש תהיה העברת הילדים ממוסד לימודים אחד לאחר, בפעם השנייה בשנה זו, מצאתי מקום לעכב את הוראת בית הדין למעבר חזרה לבית שמש, עד לקיום דיון בו לפניו. לאחר שיתבררו הדברים יותר, יוכל בית הדין לתת החלטה נוספת בעניין המשמורת ומקום המגורים.
בנסיבות חיי הצדדים, שגרו שבע שנים בטבריה ושם מצויה הדירה שבבעלותם (בבית שמש הם גרו בדירה שכורה), נראה כי יש מקום לקבל את טענת האם להשבת הילדים לטבריה.מרוח החלטה זו משמע שדעת בית הדין הייתה שמשורת הדין היה ראוי להענות לבקשת האם להעביר את הילדים עימה לטבריה, אך התבקשה חוות דעת המומחה איך לערוך את ההעברה באופן מיטבי.
ואומנם בסוף התקופה, הצדדים עברו לבית שמש וגרו שם כשנה וכמה חודשים, אך היה זה בשל מקום עבודתו החדש של הבעל, ואין חולק על כך. לכן אף האישה נסעה עימו לבית שמש, וכנראה הייתה זו הקרבה מצידה, כפי שמשתמע מדבריה בדיון. אך כשסיבה זו כבר לא קיימת (שהרי הצדדים כבר לא חיים יחד) ומרכז חיי הילדים היה בטבריה רוב השנים, נראה הגיוני ומוצדק שהילדים יחזרו להתגורר שם.
נראה שטובת הילדים לא תיפגע מכך. לא אחת נוסעים הורים לשליחות בחו"ל וכדומה עם הילדים למשך שנה או שנתיים, ולא נפגעת טובת הילדים בשובם בתום־התקופה אל ערש ילדותם.
בנוסף: חוות דעת ד"ר סגל שהמליצה על השבת ילדים לבית שמש עסקה בעיקר בשנת הלימודים הנוכחית, שכבר הסתיימה, ולא בשנה הבאה.
אך מעבר לאמור, עולות כאן כמה שאלות מהותיות, שלהן השלכה ישירה על ההחלטה באשר למקום מגורי הילדים:
א. האם הילדים מוסתים בטבריה כנגד האב על ידי משפחת האם [...]
ב. מי יסיע את הילדים להסדרי שהות לאב המתגורר בית שמש [...]
ג. היכן ילמדו הילדים בטבריה [...]
ומובן שמענה לשלוש שאלות אלו הוא בעצם המפתח להכרעה באשר למגורי הילדים בטבריה.
בשלב זה לא תינתן הכרעה סופית, אף שעלינו למהר, שהרי שנת הלימודים הבאה כבר בפתח.
הצדדים מופנים פעם נוספת לפסיכולוג ד"ר סגל באשר למגורי הילדים משנה הבאה ואילך [...]
לאור חוות דעתו, בית הדין ישקול את הכרעתו הסופית [...]
מעתה, שני ההורים יהיו שותפים בהסעת הילדים להסדרי השהות, שהרי הדאגה לטובת הילדים ושלמותם הנפשית מוטלת בשווה על שני ההורים [...] ולכן האם מחויבת לדאוג לכך שהילדים יפגשו את האב באופן ראוי ומסודר, ולכן חובת הסעת הילדים למפגשים עם האב תחול אף עליה ולא רק על האב.
לאור האמור [...] מעתה זה יהיה המנגנון:
באמצע השבוע – האב ייסע פעם אחת בשבוע לטבריה ויפגוש בילדים באזור טבריה, כאשר הוצאות אחת מהדרכים יחולו על האם (האב רשאי לקזז זאת מדמי המזונות).
באשר לסופי שבוע – האב יאסוף את הילדים מבית האם, והאם היא שתאסוף את הילדים מבית האב לאחר השבת.
לאחר העיון והפעלת שיקול הדעת, ואף לאור העובדה כי האמור בחוות דעת הפסיכולוג תואם עקרונית לאמור בהחלטת בית הדין מיום ה' בתמוז התשפ"ב (4.7.22) (הותרת הילדים בטבריה), בית הדין מאשר את המלצות הפסיכולוג, והצדדים יפעלו על פיהן. אם האב יבחר שלא לעבור לאזור טבריה (וכך זכותו), הרי שבמסגרת ההחלטה שמיום ה' בתמוז התשפ"ב (4.7.22) בית הדין כבר אמר את דברו בעניין הסדרי השהות שלו עם הילדים.על החלטה זו המאפשרת לאם לעבור לטבריה הוגש ערעורו של האב הדורש לחזור להחלטה הראשונית שהורתה לאם להשיב את הילדים לבית שמש, זאת למרות הבהרת בית הדין בהחלטתו שההחלטה הראשונית הייתה החלטה זמנית, והוראתה הייתה מוגבלת בזמן – לחזור לבית שמש עד תום שנת הלימודים, ועד שתינתן החלטה סופית בעניין המשמורת.
א. בית הדין חזר מהחלטתו הראשונה המורה לאם לחזור לבית שמש ולא נימק את החלטתו.לעומתו אמרה האם:
ב. העובדה שהאם מתעלמת מהחלטת בית הדין – עוברת לטבריה ולא נענית להוראותיו לחזור לבית שמש – לא יכולה להיות סיבה להשאיר המצב.
ג. ההחלטה ניתנה בדן יחיד.
ד. לעניין השתתפותה בהוצאות: האם לקחה את הילדים מהמקום שבו הם היו, והאב לא צריך לשלם ולהוציא הוצאות כדי לראותם.
א. מרכז החיים של המשפחה ושל הילדים היה בטבריה כל השנים, המעבר לבית שמש היה לצורך ניסיון. בית הדין כותב שזה כמו מעבר לגור בחו"ל לצורך שליחות, אם קורה משהו – האם חוזרת למקום מגוריה הקבוע.לאחר שהארכנו בתיאור העובדות ועמדות הצדדים חובתנו לנמק ולהכריע עניין זה בכלל ולתת הוראה למעשה במקרה שלפנינו בפרט.
ב. המלצתו הראשונה של ד"ר סגל הייתה רק לשנה הראשונה, הוא כלל לא נתן (אז) חוות דעת לשנה השנייה.
ג. בית הדין שלח מראש הודעה לצדדים שהדיון עתיד להיות בדיין יחידי והמעוניין בכך יכול להגיש התנגדות, אך אף אחד לא הגיש התנגדות. לפיכך לאחר שהדיון נערך בדיין יחיד, ההחלטה שבעקבותיו תהיה על ידי אותו דיין.
ד. מכיוון שאין פסול במגורי האם והילדים בטבריה כי שם מקומם הטבעי, האם לא צריכה לשאת בעלויות של האב שמגיע מבית שמש לטבריה.
ה. המזונות הם 2,800 ש"ח, ומאידך גיסא הנסיעות עולות 1,800 ש"ח – אין אבסורד גדול מזה.
א. מחלוקת מהריב"ל ומהרשד"ם היא כשנחלקו האב והאם לגבי משמורת הילדים: אם ההלכות שנאמרו בגמרא לעניין משמורת בן ובת הן הגדרות חלוטות או שהדבר תלוי בטובת הילד וכמו כן אם תועלת ההורים – גם היא נכללת בשיקולי ההכרעה של עניין זה.ומן הכלל אל הפרט: ודאי שבנסיבות העניין מרכז חייהם של הצדדים היה בטבריה, שם בנו את ביתם, והמעבר לבית שמש היה עקב מקום העבודה של האב, וזאת מבלי לקבוע מסמרות אם המעבר היה לניסיון או באופן קבוע. מעתה, מכיוון שהאם גילתה מה שעשה האב, ויש יותר מ'רגליים לדבר', לטענותיה, אין למנוע מהאם לחזור להתגורר בטבריה בסמיכות למשפחתה. והוא הדין שטובת הילדים היא להתגורר עם אימם, בפרט שמקום זה היה מרכז חייה של המשפחה, עד לפני תקופה לא ארוכה.
ב. אין חולק שהאם אינה משועבדת לגור במקום שבו הבן נמצא, אין היא צריכה לעצור את חייה והיא רשאית לעבור להתגורר במקום שתחפוץ, בין סמוך למשפחתה ובין למקום המגורים של בעלה או למקום אחר ככל שתחפוץ.
ג. עם זאת מעבר הילד לא תלוי בהכרח במעבר האם.
ד. על בית הדין לקבוע משמורת קבועה של הילד בנסיבות כל מקרה על סמך ההנחה שהאם תעבור לגור במקום אחר, עניין המשמורת ייקבע על פי המלצת גורמים מקצועיים ולפי טובת הילד.
ה. לאחר קביעת המשמורת ייקבעו הסדרי הקשר עם ההורה האחר.
ו. במקרים כאלה ייתכן שתוחל אחריות עודפת לקיום הסדרי השהות על ההורה המשנה את מקום מגוריו.
הרב אליעזר איגרא | הרב שלמה שפירא | הרב מיכאל עמוס |